משנת ארץ ישראל על משנה ראש השנה · מבוא · מיקום 2

הקדמה

בטרם נפתח בדיון עלינו להעיר כי המתח החברתי סביב קביעת לוח השנה היה גדול (להלן), וכמוהו גם המתח החברתי בין חוקרי הלוח בני זמננו. בגלל רגישותו בימי קדם עסקו בו פרשנים ומדרשים רבים, והמידע רב. מבין המחברים השונים נזכיר את מ"מ כשר, בעל תורה שלמה, שהפליא לרכז מאות ידיעות בספר עב כרס. איננו יכולים לאסוף ולהציג כאן את כל החומר, ונסתפק בהצגת הבעיה המרכזית של הפרשנים המסורתיים והיא היעדר אבחנה היסטורית. עבורם כל העדויות הן שוות מעמד, וכל דברי גאון בבלי משקפים את ימי התנאים. אנו נראה שצורכי הפולמוס עיצבו "מסורות" רבות וגרמו לשכתובן. כך, למשל, המצב בכל הנוגע לעדויות בנוגע לשאלה מתי התחיל החשבון. אנו לא נעסוק בפולמוס אלא נציג את דרכנו שלאורה, להערכתנו, יש לערוך את שלל המקורות.

באופן בסיסי קיימות שתי אפשרויות לעיצוב לוח השנה: לוח שיהיה מבוסס על השמש, ולוח ירחי. בלוח השמשי 365 יום, משך הזמן שבו השמש מקיפה את כדור הארץ¹כידוע השמש עומדת וכדור הארץ מקיף אותה. ברם אבחנה מדעית זאת לא הייתה ידועה לקדמונינו, ואינה מהותית להבנת התפיסה החברתית שביסוד לוח השנה. . השנה יכולה להתחיל בכל מועד שהוא, וחלוקתה ליחידות משנה היא שרירותית. השנה היא שנת הטבע, שכן מסלול השמש הוא גם המחולל את האקלים. הלוח הירחי מורכב מחודשים (חודש = חדש = הירח המתחדש), ובכל חודש 30-29 יום. צירוף של 12 חודשים יוצר תקופה המתקרבת לזו של שנת שמש (354 יום, הפרש של 11 יום בין סוגי החישוב). מספרים אלו אינם מדויקים, וכבר בימי קדם עמדו על הפרשים קטנים שברבות השנים מצטרפים לפער גדול ומשמעותי.

מובן שהקביעה מהי תחילת השנה ומהו סופה היא שרירותית. גם מספר החודשים בשנה שרירותי, וחלוקת שנת השמש ל- 12 חודשים נובעת מהזיקה ללוח הירחי. באופן עקרוני ניתן לבחור בלוח המתבסס על אחת משתי השיטות. ברם בלוחות רבים, כולל לוח השנה היהודי, נעשה ניסיון לשלב את שני המרכיבים. הלוח המוכר לנו מסוף ימי בית שני קבע מנגנון של התאמה, כלומר לוח שנה ירחי שיש בו תוספת של חודש (חודש העיבור) אחת למספר שנים, כדי להתאים את הלוחות. בכל הלוחות של העמים הקדומים, ובמיוחד בלוח הבבלי, נכללה מערכת התאמה משוכללת. אלא שבכל העמים, בסופו של תהליך שאיננו יודעים את מרכיביו, נקבע לוח שנה שהיה, באופן טבעי, עמוס ברמזים, סודות וכמובן גם בימי מועד ומזל. בלוח היהודי אין מועדי מזל, אך יש בו כללים הלכתיים שונים שרובם נדונו בהרחבה בספרות הפרשנית ובספרי מחקר²על הלוח ראו ברנשטיין, לוח; כשר, תורה שלמה, כרך יג; הר, הלוח, וספרות נוספת. .

המיוחד בלוח היהודי המוכר לנו אינו במערכת ההתאמה המשוכללת בזיקה לעדות הראייה. לכל העמים המפותחים היה לוח שהיה מבוסס על חישובים אסטרונומיים מפורטים. לעמים פחות מפותחים היה לוח פשטני יותר, אך לכולם היה לוח. לעומת זאת, בסוף ימי בית שני היה הלוח היהודי מבוסס על החלטות מקומיות. על מועד ראש החודש החליט בית הדין בעקבות עדות של עדים שראו את הירח החדש, ועל תוספת חודש העיבור החליט בית הדין בישיבה מיוחדת. בשלב זה עלינו לפתוח את הדיון בחשיבות החברתית של לוח השנה, שכן להערכתנו מרכיב זה קבע את אופיו המיוחד של לוח השנה היהודי, ואף את המקורות שמהם אנו שואבים את העדויות. העובדות עצמן ידועות לכל לומד וחוקר, אך דומה שטרם ניתנה הדעת בצורה מספקת על משמעותו של מרכיב זה.