תוספות רבי עקיבא איגר על משנה ביצה · פרק 5 · משנה 5

[אות לה] בתי"ט ד"ה בור של יחיד. פי' הממלא ראשון. היינו דאם אותו יחיד נתן רשות בי"ט לאחר למלא מן הבור כרגלי אותו הממלא כיון דבעודם מושכים אין להם שביתה ולא נעשו כרגלי הבעלים וכי ממלא זה כשראויי' לקנות שביתה תיכף הממלא הוא הבעלים כיון דברשות עשה וכאומר מלא לך וזכי. אבל במילא שלא ברשות מיד כשמילא נעשו כרגלי הבעלים דהיינו כאותו יחיד שהוא בעל הבור:

[אות לו] בתי"ט ד"ה כרגלי אותה העיר. ואפשר לי לומר דגם רש"י סובר כן. לענ"ד הדין עם הב"י דלהדיא כ' רש"י (בערובין דף מ"ה ע"ב) על משנתינו זאת ד"ה כרגלי אותה העיר אלפים לכל רוח ואם עירב זה למערב או למזרח א"י זה להוליכן חוץ לאלפים עכ"ל והיינו ממש כדברי הטור. ומזה נלע"ד דמה שהוציא התי"ט ממשמעות לשון הטור דלא הפסידו אחרים בערובו של זה ואינו מעכב על ידיהם הוא לנכון דיש ללמוד כן מלשון רש"י עירובין שם דכ' עלה דרישא בור של יחיד כרגלי היחיד וז"ל בעל הבור ואם לקח מהם אדם אחר א"י להוליכן אלא למקום שזה יכול להוליכן ואם עירב הוא למזרח א"י זה להוליכן חוץ לעיר לצד מערב אפי' פסיעה אחת עכ"ל. א"כ מוכח דבסיפא דבור של אותה העיר אינו כן דאם א' עירב למזרח אינו מעכב על אחרים מלהוליכן למערב ומ"מ עיקר היסוד קשה דמה הפרש בזה דהאחרים מעכבים עליו מלהוליכן למקום שעירב הוא למזרח והוא אינו מעכב על ידיהן וצ"ע. ועכ"ז לישנא דרש"י בעירובין הנ"ל ק"ל דפירושו בסיפא דכרגלי אותה העיר דאם עירב למזרח א"י להוציאן חוץ לאלפים זהו אינו ההיפוך מהרישא דכרגלי אותה היחיד לפי פירושו דהנ"ל והו"ל לרש"י למנקט דכרגלי אותה העיר היינו דאם עירב א' למזרח אינו מעכב על האחרים להוליכן למערב דברישא היחיד מעכב על האחרים ובסיפא אינו מעכב או דהו"ל לפרש דכרגלי אותה היחיד היינו דאם עירב למזרח יכול להוליכן חוץ לאלפים ובסיפא דכרגלי אנשי אותה העיר א"י להוליכן חוץ לאלפים וצ"ע: