תמורת הבכור והמעשר וולדן וולד וולדן עד סוף העולם כו': כבר בארנו בשני מבכורות מאיזה טעם ייחד הבכור והמעשר בדינין הללו ואמרה רחמנא ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך ותירושך ויצהרך ובכורות בקרך ממקום שאתה מעלה מעשר דגן אתה מעלה בכור וכבר בארנו שמעשר בהמה אתקש למעשר דגן ועלה בידינו מזה שמעשר ובכור באין מן הארץ ואם הביא אותן מחוצה לארץ אם היו תמימין הרי הן קרבין ואם היו בעלי מומין הרי הם יאכלו במומן כאילו היו מארץ ישראל הואיל והביא אותם זהו דעת ר' ישמעאל והוא נדחה לפי שאין בכור בא מחו"ל וביאור הוא (כי) מה שאמר מה בין בכור ומעשר לכל הקדשים ר"ל מה בין בכור ומעשר שנפלו בהם מום לבין פסולי המוקדשים אחר כך בא רבי שמעון לברר מאיזה טעם לכשיפול בהם מום בבכור ומעשר אין להם פדיון ובשאר כל הקדשים יפדו ואמר שהטעם בזה שהבכור ומעשר שנפסל אפשר ליהנות בהן כמות שהן לפי שנאכלין במומן לבעלים ר"ל הבכור לכהן והמעשר לישראל ולפיכך אין צריכין פדיון ושאר כל הקדשים אם לא נפדו יהו בטלים שלא יהיו ראוין לקרבן ולא יהא מותר לאוכלן שאין הקדש יוצא אלא בפדיון וטעם רבי שמעון בזה אמת:
קריאה במקור
רמב"ם על משנה תמורה · פרק 3 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c239ddbfcd6ef266ab3a81319eb7add1bd988bea4fc9b99647dc5bc305ad8efc