וולד חטאת ותמורת חטאת וחטאת שמתו בעליה ימותו כו': מה שאמר עד שתסתאב הוא שב על שעברה שנתה או שאבדה: ומה שאמר שאבדה משותף והגמרא סדרו כן שעברה שנתה ושאבדה ושנמצאת בעלת מום וכבר בארנו פעמים שענין לא נהנין ולא מועלין שאין מותר ליהנות באותו דבר ואם נהנה אינו חייב קרבן מעילה וראוי שתדע שהאבידה הזאת שאמרו חכמים עליה תמות מן התנאים שלה שתאבד בשעת כפרה לא בשעת הפרשה ושתאבד ביום ולא בלילה ושתתעלם ממנו ומן הרועה ומכל שאר בני אדם עד שלא יהא שום אדם מכירה ואפילו בסוף העולם ושתהא במקום נסתר כגון תוך מערה או אחר הגדר והדומה לו וכל זמן שיחסר שום תנאי מאלו התנאים אינה מתה אלא דינה תרעה עד שתסתאב ותמכר ויביא בדמיה אחרת ועושה תמורה ומועלין בה וכן אם נגנבה או נגזלה תרעה עד שתסתאב אמרו נקטינן אבודה ולא גנובה אבודה ולא גזולה:
קריאה במקור
רמב"ם על משנה תמורה · פרק 4 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c239ddbfcd6ef266ab3a81319eb7add1bd988bea4fc9b99647dc5bc305ad8efc