ואף שלא אמרו לעיל אלא תחת הזב, ודאי דלא חמירא תחת משכב מזב עצמו, וממילא נשמעינה:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה זבים · פרק 5 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואפילו לא הפסיק ביניהם אלא נייר. הר"מ:
דאין לך מיטמא במשא בנבלה אלא האדם:
צריך לומר ונישא. וכן הוא בר"ש. ועתוי"ט:
ומדלא תני גבי משכב חוץ מן המסיט, צריך לומר דמטמא בלא מסיט. וטעמא נראה לי, משום דאחמיר רחמנא במשכב דאפילו הנוגע מטמא בגדים, וגבי נבלה תנן חשוכי בגדים במגע. הר"ש:
הנושא. נמי באדם. דומיא דנבילה:
לרבותא כתב כן, דאפילו משום משא שמכביד עליו אינו מטמא, שאין במת משום אבן מסמא. ומכל מקום באינה רצוצה מיירי. ועתוי"ט:
המאהיל. בין שהמת תחתיו והאדם נישא בין שהמת מאהיל עליו והוא נישא, מטמא טומאת אוהל:
וטעמא נראה לי, דטומאת משא דמת ילפינן בקל וחומר מנבלה, ואמרינן דיו שלא יטמא משאו אלא אם כן הסיט, כמו בנבלה. ועתוי"ט:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3b3f33672bff84ef063be994b49b3e7e4550ae93569c63bf15a2776eade7d7f7