אבל סיפא כל שהזב נישא עליו טהור, דוקא בלא נגע. ועתוי"ט:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה זבים · פרק 5 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
טמא. ולקמן מפרש שאין כולם שוין:
טהור. לגמרי. ואין בהן אפילו טומאת מדף, כדאיתא בת"כ. תוס'. וצריך לומר דמיירי שלא הוסט. דעל ידי היסט הא אמרן לעיל דמיטמאין. והר"ש פירש, דוקא ע"י היסט, וטהור משום דהנושא אין בו רוח חיים, ולכך תני חוץ מן האדם. וקשה, דהיכי מטהרין הכא לגמרי:
דאין למדין מן הכללות:
כיצד. ארישא נמי קאי:
אצבעו. נראה לי שטומאה זו מדבריהם. ולפי זה צריך לומר דמשכב ומושב דסיפא לא מיירי כשאצבעו בלבד מלמעלן, דבהו לעולם רובו בעינן. אלא מתניתין דהכא ודהתם לאו בחדא שיטה, והא כדאיתא והא כדאיתא:
שנים. לפי שהמשכב אב הטומאה אפילו כשנתרוקן הזב ממנו. כדיליף ליה בתורת כהנים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3b3f33672bff84ef063be994b49b3e7e4550ae93569c63bf15a2776eade7d7f7