אף הוא ראה וכו'. נראה דמ"ש המדרש שמואל שהביא התי"ט, שמשנה זו מובנת בסוד גלות הנפש והעתקה ממקום למקום, אמת ויציב הוא כי כן היתה כוונת הלל הזקן, כי כמה וכמה מדרשי רז"ל אינם מובנים על דרך הפשט המוני, וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם, ולפי שהיה מדבר לגלגלת של רוצח, שכל מה שאומרים לפני המת שומע עד שיתעכל הבשר, ומסתברא דהיה עם הארץ, ואפשר אף בור שאינו יודע בטיב משא ומתן כיון שהפקיר עצמו ללסטם את הבריות, שנאו בלשון ארמי המובן לכל בר נש המוניי, והקדימו להוא היה אומר מרבה בשר מרבה רמה שהוא בלשון הקדש, משום דמרבה רמה ר"ל אחר המות, וכך הוא הסדר הנכון, ואל תתמה על מה שמשנה זו מפורשת דרך רמז דווקא כסדר האגדות, דהא כל מסכת אבות הוא כמו אגדה ממש, ועל פי זה נתישבו כל ההרגשות שהרגיש התי"ט לדחות המדרש שמואל:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה אבות · פרק 2 · משנה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9c85b78bc1344bddb623ff0c864371ca8c67250ef4a9c5d017a80195dcb3151b