קנה שם טוב קנה לעצמו. משא"כ כל הקניות הרמוזים במתניתין, כי בחצי ימיו יעזבם, ולא במותו יקח הכל, ולא ירד אחריו כבודו הגשמי, כי יעזוב לאחרים חילו. ועוד יש לפרש לעצמו, לאשתו הנקראת עצם מעצמיו (בראשית ב, כג), שכשקנה השם טוב ומת, הכל קופצים לישא אשתו להיותה כלי שנשתמש בו קדש, אבל לעצמו ממש, אין השם טוב שקנה, אע"ג שאינו מניחו לאחרים כמו הממון, מועיל לו אחרי מותו, שאם היה צדיק גמור אף כי בני אדם לא ידעו מעשיו ולא היה לו שם טוב ביניהם, מ"מ שכרו אתו ופעלתו לפניו מוכנת להעלותו לעולם הבא, אבל התורה קנה לו דווקא, שאם קנה תורה היא מגינה עליו בעוה"ז ובעו"הב, והיינו דתנן בתורה קנה לו דברי תורה קנה לו חיי העולם הבא, ולא קתני קנה לעצמו, כמו בשם טוב:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה אבות · פרק 2 · משנה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9c85b78bc1344bddb623ff0c864371ca8c67250ef4a9c5d017a80195dcb3151b