משנת ארץ ישראל על משנה ביכורים · מבוא · מיקום 7

זיכרונות מהמקדש מופיעים בשתי סוגות ספרותיות בתוך ספרות חז"ל. האחת סוגת בית המדרש הרגילה, והאחרת לקטים מקובץ קדום, ערוך במידה זו או אחרת, שהיה לו סגנון מיוחד. המשניות הבית-מדרשיות מבוססות על מעט חומר היסטורי והרבה דיאלקטיקה בית-מדרשית. בדיון דיאלקטי זה נדון המצב הרצוי, והזיכרון הוא רק מרכיב אחד בתמונה המוצגת. יש בו סיפורים רֵאליים (כלומר היסטוריים במידת מה, כגון פסחים פ"א מ"ו), אך יש לדון בכל מקרה לגופו והרבה מהדיונים נראים הלכתיים ולא זיכרונות. בכל מקרה צריך לדון אפוא לגופו, ובמקרים רבים קשה להכריע מה הרכיב ההיסטורי שבהם.

הסוגה השנייה כונתה "משניות זיכרון המקדש". היא כוללת גם "זיכרונות" מוטים ומגויסים, גם מרכיבים ספרותיים וגם הרבה זיכרון רֵאלי. אם אנו צריכים לספק ניסוח חד-משמעי יותר, הרי שהיינו אומרים, בזהירות, שפרט סתמי הוא זיכרון רֵאלי, עד שתימצא ההוכחה או הסבירות שאיננו כזה. אין ספק שקשה לתאר פרטים של בניין. ניסינו לשאול אנשים מה שטחו ומידותיו של הסלון בביתם; בודדים ידעו את המספרים הנכונים, וזאת בבית הפרטי שהם גרים בו ברציפות, בעידן של כמויות ומידות. מקור המידע של חכמים לא היה רשימות כתובות של ממסד המקדש. הזיכרונות שלהם אינם משקפים את תוככי המנהל המקדשי, אלא הן רשימות של מי שבא לבקר, אורח לשעה, ולכל היותר לעבוד יום בשבוע במקדש המהולל והנערץ. על רקע זה אפשר להבין חלק מהסתירות והמחלוקות. יש לשער שחלק מהמספרים מעוגלים מסיבות דתיות. כך, למשל, מוטיב "הריבוע" שהזכרנו לעיל. עם כל זאת, בסך הכולל משניות זיכרון המקדש הן יותר רֵאליות מהמשניות ההלכתיות ה"רגילות" (כלומר הכתובות בסגנון רגיל).