[אות ב] תי"ט ד"ה המקנא. שיכול לפרש הבא לקנאות. כההיא דריש ביצה משנה ב' השוחט חיה ועוף כמ"ש הר"ב שם:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה סוטה · פרק 1 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[אות א] הר"ב ד"ה ע"פ ע"א. נאסרה בסתירה כו'. וכן לשון רש"י ז"ל. ומשמע לכאורה דלר"י אינה נאסרת ע"פ ע"א וע"פ עצמו. אבל ברמב"ם (פכ"ד מהל' אישות ופ"א מהל' סוטה) דע"פ עצמו אסורה עליו ואינה שותה וכמ"ש התי"ט (ד"ה רי"א):
[אות ג] שם בתי"ט סד"ה רבי יהושע כו'. ואז יועיל הקינוי כו'. עדיין ק' הא באמת ההלכה כר"י אלא דראוי לחוש לדברי ר"י בר"י. וא"כ אף בזמן מי המרים ואף אם תסתתר הא הב"ד לא ישקו אותה כיון דההלכה דבעי' שגם הקינוי ע"פ שנים ולא תהא לה תקנה וצ"ע (ואף שאפשר לקנאות לה שנית ע"פ עדים אך דברי התי"ט לא יצדקו):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 66892f1e285250633409fe2d920ff332965e832b398d2af1253b68582e2d1808