מעין שיצא מתוך שדה הקדש לשון רע"ב. רבותי פרשוה לי. כגון דמעין של חולין נובע בשדה דהדיוט כו'. פירש"י הוא כך. ולא ראיתיו עד הנה לשום מפרש זולתו. ולשון הר"מ בחבורו כלשון משנתנו. סתמו כפירושו ומשמעו. בנובע מתוך שדה הקדש עסקינן. ולא ידענא מנא ליה לרש"י הא. ואפילו תימא בהוקדש המעיין. מחובר הוא. ואינו נאסר. כדאיתא בגמרא פ"ה דמכלתין (ודכותה בע"ז דנט"א) כל שכן אי איירי במעין שיצא בתחלה דודאי אין בו מעילה. דהו"ל דבר שלא בא לעולם. ואין מעילה בשבח הקדש. כדתנן לעיל בבור ואח"כ נתמלא מים. כ"ש במעין הנובע.
קריאה במקור
לחם שמים על משנה מעילה · פרק 3 · משנה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ועוד שאין יחיד יכול להקדישו. דאפילו נבע ברשותו. מתנאי שהתנה יהושע. שבני העיר מסתפקין בו.
זקנים אין זקנים אלא זקני תורה. שקנו חכמה.
הודיעך שלא הדיוטות היו העושים כך. שאין לסמוך עליהם. אלא אנשים חכמים ונבונים עשו כן. שיש ללמוד מהם הלכה למעשה רב.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1978
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012730190205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 64a41f1b68dc8078d67035cfa93d83e15ed55412f0ea33a22e56bc6cb174da7e