ואכתי תקשה למה של שיש ולא של כסף. הלכך הנכון כמ"ש הר"ב בשקלים דאחר שנאפה הניחוהו על של שיש עד שיסדרוהו והשתא עשו של שיש שלא יתעפש כיון ששהה זמן רב:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות · פרק 11 · משנה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דקדושת צפון חמירא דקדשי קדשים שחיטתן בצפון:
כלומר שוה בשוה:
ע"ש. צ"ע אמאי לא מייתי למשנה זו בגמרא [סוכה דף נ"ד] ולומר דאתיא כאחרים:
שעיר כו'. וכשתעיין כל קרבנות יום הכיפורים לא תמצא בהן מה שיאכל זולתי שעיר חטאת הנעשה בחוץ. הר"מ:
הבבליים כו'. ה"ק, נאכל לערב, ומי הם האוכלים כו':
לפי שלא עלו בימי עזרא. גמרא. ומה שמזכירין אותם לגנאי על שאוכלים את השעירים חיים, אע"ג דמצוה קעבדי שלא יבואו לידי נותר, לפי שהרגילו עצמם כמו כן אף בכל השנים דמחזי כרעבתנותא. תוספ':
חי. ואין בו משום דם האברים שהוא בלא תעשה ולוקין עליו, דבכריתות דף כ"ב מוקמינן לה דוקא בדפריש, ולפיכך שרי אף בלא מליחה. ועתוי"ט:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc9660173f292226620222b234aadc1b36da655d012f8053f3d8c714f8227295