משום שלשה על שלשה. טפחים למדרס. ומשום שלש על שלש. אצבעות לטמא מת. אע"ג דטפח ואצבע שניהם לשון זכר ביחיד, מ"מ אזלינן בתר רובא דהטפחים נקראים בשם זכרים והאצבעות בשם נקבות, ולכן אנו מונים הטפחים במספר הזכרים והאצבעות במספר הנקבות.
והא דמצינו לשון המספר משונה משאר הלשונות, שלסימן הזכר יש בו הא שהוא סימן נקבה שלשה ארבעה חמשה, ולסימן הנקבה הוא חסר הא בלשון זכר שלש ארבע חמש. נ"ל דבזה רומז לשרשו העליון, והוא כי ידענו מאי דאמור רבנן מגידי אמת על פסוק (שה"ש ז, ה) עיניך ברכות בחשבון. שהחשבון הוא בסוד עיני הנוקבא, ששם הוא סוד החכמה דידה, וזה הוא בכללות של כל ספירה, כמבואר יפה יפה במאורות נתן באות ח'. וכבר ידענו שאות החכמה היא היוד שהיא מאותיות הזכרים, לכן ראוי לספור הזכרים בסימן הנקבה, להורות שהחשבון התלוי בה הוא בשרש הזכר שבה דהיינו בחכמה דידה כאשר אמרנו, וה' יצילנו משגיאות:
והא דמצינו לשון המספר משונה משאר הלשונות, שלסימן הזכר יש בו הא שהוא סימן נקבה שלשה ארבעה חמשה, ולסימן הנקבה הוא חסר הא בלשון זכר שלש ארבע חמש. נ"ל דבזה רומז לשרשו העליון, והוא כי ידענו מאי דאמור רבנן מגידי אמת על פסוק (שה"ש ז, ה) עיניך ברכות בחשבון. שהחשבון הוא בסוד עיני הנוקבא, ששם הוא סוד החכמה דידה, וזה הוא בכללות של כל ספירה, כמבואר יפה יפה במאורות נתן באות ח'. וכבר ידענו שאות החכמה היא היוד שהיא מאותיות הזכרים, לכן ראוי לספור הזכרים בסימן הנקבה, להורות שהחשבון התלוי בה הוא בשרש הזכר שבה דהיינו בחכמה דידה כאשר אמרנו, וה' יצילנו משגיאות: