תלה בקטן. קטן ממש נמוקי יוסף. ולשון הרמב"ם ז"ל שם פ' שני אמר הגדול המתינו לי עד שיגדיל הקטן או עד שיבא ההולך או עד שיברא החרש ונמלך בו ואם לא ירצה אני איבם או אחלוץ אין שומעין לו וכו':
קריאה במקור
מלאכת שלמה על משנה יבמות · פרק 4 · משנה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ובגדול עד שיבא ממדי' הים. כתוב בתרומת הדשן סי' ל"ה וז"ל ותדע דאמאי נקט תנא ובגדול עד שיבא ממדינת הים ליתני עד שיבא ממדינה למדינה בארץ ישראל דלא משהינן אלא דוקא נקט בקטן עד שיגדיל ובגדול עד שיבא ממד"ה לא משהינן משום דשמא ימות הקטן והגדול לא יבא לעולם ממד"ה ותעבור המצוה לכך לא משהינן אבל ממדינה למדינה דקרוב הדבר שיבא משהינן ע"כ:
ובחרש ובשוטה. מדלא קאמר עד שיתרפא משמע דאפי' תלה ליבם לאלתר אין שומעין לפי שאין חוסמין אותה וה"ה דה"מ למנקט מוכה שחין תוס' ז"ל בובפ' אע"פ אמרי' יבמה שנפלה לפני אח בורסקי יכולה לומר לאחיך הייתי רוצה לקבל מולך אי אפשי לקבל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cc56e0a73103f29577c886f28680fbaff1e914374a50defb62dcc46a4d81af46