מצוה בגדול לייבם וכו'. עד סוף סימן ו' וביד פ' שני דהלכות יבום סי' ו' ז' ח' ט' ובטור א"ה סי' קס"א:
קריאה במקור
מלאכת שלמה על משנה יבמות · פרק 4 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לא רצה מהלכין. ואיתא בברייתא בדקתני אביי קשישא קרובה ללשון מתני' בפ' כיצד אשת אחיו (יבמות דף כ"ד.) וז"ל מצוה בגדול ליבם לא רצה הולכים אצל אחיו הקטן לא רצה חוזרים אצל גדול ע"כ. וכתוב בסמ"ג אומר ר"י דבחיזור האחין הגדול קודם וכן משמע בפ' שני דיבמות שאמר הולכין אצל קטן משמע קטן הימנו וגדול משאר האחין מדלא קאמר מהלכין אל כל האחין ע"כ:
אלא חוזרין אצל הגדול ואומרים לו או חלוץ או ייבם. איכא לפרושי בבאה מחמת טענה כמו שכתבו תוס' ז"ל בפ' אע"פ דף ס"ד אבל הנכון נראה דכופין אותו לחלוץ או ליבם אפי' אינה באה מחמת טענה דהיינו דבעינא חוטרא לידא ומרא לקבורה וכו' ואיתה בתוס' ר"פ המדיר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cc56e0a73103f29577c886f28680fbaff1e914374a50defb62dcc46a4d81af46