נשאת ע"פ ב"ד תצא ופטורה מן הקרבן שלא ע"פ ב"ד תצא וחייבת בקרבן יפה כחן של ב"ד שפטרוה מן הקרבן כך צ"ל: ומפר' ר' אמי בגמרא דר' יוסי דקאמר בסיפא דמתני' כל שפוסל ע"י אחרים פוסל ע"י עצמו קאי אהאי בבא דת"ק קאמר לא שנא ע"פ עדים דאשת גיסו שריא פי' שאמרו לו מתה אשתך ולאחות אשתו אמרו מת בעליך ונשא את אחות אשתו דאשת גיסו שריא לבעלה כשיבא ל"ש על פי עד אחד שהיא נשאת. ע"פ ב"ד דאשת גיסו אסירה מ"מ אשתו שריא כדקתני נשאת ע"פ ב"ד תצא וההיא מותרת לבעלה וקתני סיפא נמי ואח"כ באת אשתו מותרת לחזור לו וקאמר ליה בעל פי ב"ד פליגנא עלך דהואיל ופוסל ע"י אחרים פוסל ע"י עצמו פי' הואיל ואשת גיסו אסורה אשתו נמי אסורה דאיסורא תלינן בגט דהא בהא תליא שיאמרו גירש זה ונשא זה אבל בעל פי עדים מודינא לך דכיון דאשת גיסו שריא ולא צריכא גט אשתו נמי שריא בלי ספק ור' יצחק נפחא אמר לעולם אסיפא כדנקיט ואזיל סדרא דמתני' בנשאת בעד אחד ומאי פוסל ואינו פוסל איכא דשמעיה ר' יוסי לת"ק וכו' כדפי' ר"ע ז"ל לקמן במקומו בפירקי' סי' ד':
קריאה במקור
מלאכת שלמה על משנה יבמות · פרק 10 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הורוה ב"ד וכו' רפ"ק דהוריות והתם דייק מינה מדלא קתני התירוה ב"ד ש"מ דמשום הכי חייבת בקרבן משום דלא נגמרה הוראתה עד שיאמרו לה מותרת את לעשות:
והלכה וקלקלה בגמ' מאי קלקלה ר' אלעזר אומר זנתה ר' יוחנן אמר אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ותניא כותיה ולמ"ד זנתה כ"ש אלמנה וכו' דלהכי לא שריוה רבנן דכיון דאיכא לאו ופסול זרע לא שריוה אדעתא דהכי ומ" ד אלמנה לכ"ג וכו' אבל זנתה לא מ"ט אתון הוא דשויתון יתה פנויה:
חייבת בקרבן חטאת נקבה מן הצאן. וביד פ"ה דהלכות שגגות סימן ה':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cc56e0a73103f29577c886f28680fbaff1e914374a50defb62dcc46a4d81af46