[אות לג] תוי"ט ד"ה זה בא. ופגע זה בזה. ודוקא בכה"ג דגם בעל החבית מסייע בשבירתו דבדרך הלוכו הטיח חביתו בקורת חבירו. אבל בעמד בעל החבית חייב בעל הקורה כיון דעשה כל ההיזק לבדו. תוס'. והכי פסקינן בש"ע:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה בבא קמא · פרק 3 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[אות לד] שם ד"ה ואם עמד. דאורחא הוא פטור. והא דתני ואם אמר לבעל החבית וכו' ולא תני ואם לכתף פטור דקמ"ל דאף על גב דעמד לפוש כי קאמר ליה עמוד פטור. גמ':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 11e4bd440eaa6aa8a0d8af479d6f88f591fca7ac247cff792c348f998327458c