משנה אהלות · פרק 3

כל המטמאין באהל שנחלקו והכניסן לתוך הבית. ר' דוסא בן הרכינס מטהר. וחכמים מטמאים. כיצד הנוגע בכשני חציי זיתים מן הנבילה. או נושאן. במת. הנוגע בכחצי זית ומאהיל על כחצי זית. או נוגע בכחצי זית וכחצי זית מאהיל עליו. מאהיל על כשני חציי זיתים. מאהיל על כחצי זית וכחצי זית מאהיל עליו. ר' דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאין אבל הנוגע בכחצי זית ודבר אחר מאהיל עליו ועל כחצי זית. או מאהיל על כחצי זית ודבר אחר מאהיל עליו ועל כחצי זית טהור. אמר ר' מאיר אף בזה רבי דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאין. הכל טמא חוץ מן המגע עם המשא. והמשא עם האהל. זה הכלל. כל שהוא משם אחד טמא. משני שמות טהור:

מלא תרווד רקב שנתפזר בתוך הבית. הבית טמא. ורבי שמעון מטהר. רביעית דם שנבלעה בתוך הבית. הבית טהור. נבלעה בכסות. אם מתכבסת ויוצא ממנה רביעית דם. טמאה. ואם לאו. טהורה שכל הבלוע שאינו יכול לצאת. טהור:

נשפך באויר. אם היה מקומו קטפרס. והאהיל על מקצתו. טהור. היה אשבורן. או שקרש. טמא. נשפך על האסקופה והיא קטפרס. בין מבפנים בין מבחוץ. והבית מאהיל עליו. טהור. היה אשבורן או שקרש. טמא. כל שבמת טמא. חוץ מן השינים והשער והצפורן ובשעת חבורו הכל טמא:

כיצד המת מבחוץ ושערו בפנים. הבית טמא. עצם שיש עליו כזית בשר. הכניס מקצתו מבפנים והבית מאהיל עליו. טמא. שני עצמות ועליהן כשני חצאי זיתים בשר. הכניס מקצתם מבפנים. והבית מאהיל עליהם טמא. היו תחובים בידי אדם טהור. שאין חבורי אדם חבור:

איזהו דם תבוסה. המת שיצא ממנו שמינית בחייו ושמינית במותו. דברי ר' עקיבא. רבי ישמעאל אומר רביעית בחייו ורביעית במותו. ניטל מזה ומזה רביעית ר' אליעזר בר' יהודה אומר זה וזה כמים. איזהו דם תבוסה. צלוב שדמו שותת. ונמצא תחתיו רביעית דם טמא. אבל המת שדמו מנטף. ונמצא תחתיו רביעית דם טהור. רבי יהודה אומר לא כי אלא השותת טהור. והמנטף טמא:

כזית מן המת פתחו בטפח. והמת פתחו בארבעה טפחים להציל הטומאה על הפתחים. אבל להוציא הטומאה. בפותח טפח. גדול מכזית כמת. רבי יוסי אומר השדרה והגולגולת כמת:

טפח על טפח על רום טפח מרובע. מביא את הטומאה. וחוצץ בפני הטומאה. כיצד ביב שהוא קמור תחת הבית יש בו פותח טפח ויש ביציאתו פותח טפח. טומאה בתוכו הבית טהור. טומאה בבית מה שבתוכו טהור. שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה להכנס. יש בו פותח טפח ואין ביציאתו פותח טפח הטומאה בתוכו הבית טמא. טומאה בבית מה שבתוכו טהור שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה להכנס. אין בו פותח טפח ואין ביציאתו פותח טפח. טומאה בתוכו. הבית טמא. טומאה בבית. מה שבתוכו טמא. אחד חור שחררוהו מים. או שרצים. או שאכלתו מלחת. וכן מרבך של אבנים. וכן סואר של קורות. רבי יהודה אומר. כל אהל שאינו עשוי בידי אדם אינו אהל. ומודה בשקיפים ובסלעים: