החורש. הקדים החורש לפי שהוא הפך הבונה שזה ממלא גומא או מוסיף דבר על דבר וזה חופר ומחסר ועוד דדמיין בשיעורן דבונה וחורש שניהם בכ"ש:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת · פרק 12 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כ"ש. מפרש בגמרא דחזי לזרוע בתוכה נימא של דלעת. ופרש"י אע"ג דלענין הוצאה (ספ"ט) תנן שנים הני מילי לענין הוצאה דכי מפיק תרתי מפיק בהדדי שאין זורע אחת לבדה אבל לענין חרישה כל גומא וגומא באפי נפשה עביד לה. דכותה גבי משכן שכן ראוי לקלח אחד של סמנין:
וחייב משום זורע. הר"מ:
משום זורע ולתקן הארץ משום חורש ואם מאספן להיסק נקרא מעמר וכ"כ בלקיטת עשבים. הר"מ:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 072339166f7e7165bb8a6a76be601126653e7f34fbddc9c9da6c84610bd2b28f