מלאכת שלמה על משנה נדה · פרק 2 · משנה 7

כדם המכה. עולא מפר' כדם היוצא מצפור חי ע"י מכה וזעירי אמר כדם מאכולת של ראש והא דתנן לקמן פ"ח הרגה מאכולת ה"ז תולה בה ואליבא דרבנן דלא בעי שיעור כתם כגריס ומשמע דכל מאכולת דומה לדם נדות אפי' דכוליה גופא איהו מפר' דדוקא במאכולת של ראש דסומק טפי אבל דשאר הגוף ל"ד לדם נדות אמי ורדינאה א"ר אבהו כדם אצבע קטנה של יד שניגפה וחזרה וניגפה ולא של כל אדם אלא של בחור שלא נשא אשה דסומק טפי ועד כמה עד בן עשרים מיתיבי תולה בבנה או בבעלה בשלמא בבנה משכחת לה שלא נשא אלא בעלה היכא משכחת לה אמר רב נחמן בר יצחק כגון שנכנסה לחופה ולא נבעלה שעדיין אינו נשוי מיקרי להא מילתא. ושני הפי' אחרים שהביא ר"ע ז"ל איתנייהו נמי בגמ':

עמוק מכאן טמא. מתק הר' יהוסף ז"ל שלשת מלות הללו וכתב מצאתי זה בספרים ע"כ:

בפי' ר"ע ז"ל וה"ה לכל דמים טמאים וכו'. אמר המלקט ולהכי נקט דין עמוק מכאן טמא. גבי גוון שחור בעבור שהוא תחלתו היה אדום אלא שלקה והי' עולה במחשבתנו שהוא אע"פ שהיה יותר חלש השחרות מן הדין יהיה טמא לפי שהוא קרוב אל האדום והודיענו שאין הענין כך. הרמב"ם ז"ל והכי מפרש לה בגמ':

מבקעת בית כרם. הן דברי ר"מ בברייתא דמייתי בגמ' ור' עקיבא אומר מבקעת יודפת ור' יוסי אומר מבקעת סכני רש"א אף מבקעת גינוסר וכיוצא בהן ובערוך בערך צף מבקעת בית כרם פי' מפני שהיא אדומה ומציף עליה מים כמעט ויראה אדמימותה. כקליפת השום כלומר שלא יציף עליה אלא מעט מים שלא יהא עביין יותר מקליפת השום ע"כ:

השרוני. בתשובת הרשב"א ז"ל סי' שמ"א כתוב יין שרוני דרפי לאו חמרא הוא ע"כ. ובגמ' תנא השרוני מזוג נידון ככרמלי חי דהכי נמי בדקי בכרמלי חי חדש ולא ישן. וכתב רש"י ז"ל דאית דגרסי כשרוני נידון הכרמלי ע"כ. אמר רב יצחק בר אבדימי וכולן אין בודקים אותם אלא בכוס טבריא של זכוכית דאיידי דקליש נרא' בו אדמימות היין ע"כ: