משנת ארץ ישראל על משנה מגילה · מבוא · מיקום 4

כל התנאים הנזכרים במשנת מגילה, פרט לתנא אחד, הם מדור אושא. בסיום המשנה מובאת הלכה בשם רבי אליעזר ש"אין מפטירין בהודע את ירושלם". רבי אליעזר הוא מחכמי יבנה בני הדור הראשון. אולם גם מספר השמות של התנאים האחרים אינו רב. רבן שמעון בן גמליאל נזכר פעם אחת בפ"א מ"ה בתוך הקובץ של "אין בין", בהלכה שאינה ממש חלק ממשנת מגילה. רבי יוסי נזכר פעם אחת (פ"ב מ"ג) ורבי מאיר פעמיים, פעם אחת באותה משנה ופעם נוספת בפ"ג מ"ב. היחיד שנזכר מספר פעמים רב יותר הוא רבי יהודה. הוא נזכר תשע פעמים³⁷²פ"א מ"ג; פ"ב מ"ב; מ"ד; פ"ג מ"ב; מ"ג; מ"ח; פ"ד מ"ו; מ"ז; מ"י. , ולרוב בצורת הערה והשלמה להלכה שנאמרה לפני כן: "אמר רבי יהודה אימתי" (פ"א מ"ג); "ועוד אמר רבי יהודה" (פ"ג מ"ג); "רבי יהודה אומר אף" (פ"ד מ"ו). בפרק ג משנה ה נאמר כי "בשיני ובחמישי ובשבת במנחה קורים כסדרן ואינו עולה להם מן החשבון", כלומר קוראים בהמשך הפרשה שסיימו בשבת בשחרית אך בשבת הבאה חוזרים על הקריאה וקוראים מן המקום שפסקו בשבת שעברה בשחרית, וכנוהג בכל הדורות; משנה זו נסתמה כדעת רבי יהודה³⁷³העיר על כך קצרות אפשטיין, מבואות, עמ' 107. , שכן שנינו בתוספתא פ"ג ה"י: "ממקום שפוסקין שבת בשחרית שם מתחילין במנחה, במנחה משם מתחילין בשיני, בשיני משם מתחילין בחמשי, בחמשי משם מתחילין לשבת הבאה. רבי יהודה אומר מקום שפוסקין בשבת בשחרית, משם מתחילין לשבת הבאה". בתלמוד הבבלי לא ע"ב מובאת דעת התנא קמא בשם רבי מאיר, ובתלמוד הירושלמי בסתם: "ואינו עולה להם מן החשבון. אית תניי תני עולה להם מן החשבון" (פ"ג ה"ח, עד ע"ג). שני התלמודים פוסקים כדעת רבי יהודה השנויה בסתם במשנה.

רשאים אנו לומר כי משנת מגילה בעיקרה היא ממשנתו של רבי יהודה³⁷⁴אפשטיין לא מנה את משנת מגילה במשנתו של רבי יהודה לא במאמרו, משנת ר' יהודה, עמ' 33-21, ולא במבואות, עמ' 106. .