משנת ארץ ישראל על משנה ברכות · מבוא · מיקום 13

מסכת ברכות עוסקת רבות בברכות על המצוות.

אנו מכירים סוגים שונים של ברכות, והם:

• תפילות רגילות שבתקופה הקדומה כונו "ברכות". ברכת המזון היא למעשה תפילה שעיקרה תפילת הודאה על המזון ועל מרכיבים נוספים.

• ברכות על מצוות המקדש, ומאוחר יותר ברכות על עשיית מצוות. בימי הבית לא מצינו ברכות על המצוות אלא בבית המקדש. על הקרבנות בירכו, כמובן, וגם על אכילת הפסח. רק מאוחר יותר אנו שומעים על ברכת המצוות כהליך שגרתי. כל העדויות הן מהתוספתא, לכל המוקדם, לפיכך מותר לראות בהן חידוש של שלהי תקופת התנאים, או שלפחות התגבשו והתפשטו רק אז¹¹⁰כגון תוס', פ"ו ה"ט-הט"ו; סוטה פ"ז ה"ז, ושם בכתב יד וינה "ברכות" ובכתב יד ערפורט "ברכת הלל", וראו משנת פסחים פ"י מ"ט ופירושנו לה. שם מופיעות הברכות על המצוות במקדש, אם כי המונח "ברכה על המצווה" איננו נזכר וספק אם הוא קדום. דומה, אפוא, שבמקדש נהגו לברך על הקרבת הקרבן, אבל ספק אם ניסחו זאת במינוח המשפטי הכללי. בספרות קומרן נמצאות ברכות על טבילת נידה, אם כי אין הן בטופס הברכות של חז"ל. . גם מאוחר יותר טרם חדרה תודעת הברכה על המצוות. כך, למשל, הירושלמי קובע שכולם יודעים לתקוע אך לא כולם יודעים לברך¹¹¹ירו', ראש השנה פ"ד ה"ח, נט ע"ד. ההערה מובנת על רקע הנוהג לתקוע כל אחד לעצמו בנוסף לתקיעת היחיד, ועל רקע הנוהג הארץ-ישראלי לגוון בברכות וליצור לכל מצווה ברכה ספציפית ככל האפשר. נוהג זה מאפיין את טופסי הברכות הארץ-ישראליות גם בתקופת הגאונים. ראו, למשל, ספראי וספראי, הגדת חז"ל, עמ' 59; 62-61; 107. , והרי זו הלכה אופיינית לתקופה שטרם השתרשה בה תודעת הברכות, והן טרם היו מוכרות לכול. כיום, למשל, היה הפוסק מנסח להפך ואומר שכולם יודעים לברך, אך רק בודדים יודעים לתקוע.

• ברכות על הנאה מהעולם (צריכה ישירה ועקיפה), ובראש ובראשונה הברכות על המזון הנאמרות לפני האכילה.

סוג זה של ברכות מתחלק לשניים: ברכות על אוכל וברכות על טובות הנאה כלליות יותר. לברכות טופס קבוע: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם... בורא פרי הגפן" או "עושה מעשה בראשית". גוף הברכה, המשתנה בהתאם לתוכן הברכה, קצר ביותר, ומנוסח בקפידה. היו חוקרים, כאלבק, שסברו שברכות הנהנים נרמזות בספר בן סירא: "ראה קשת וברך"¹¹²בן סירא, מג יא, וראו אלבק, מחקרים בברייתא, עמ' 150. . ברם, לפי פשוטה אין זו ברכה פורמלית אלא ביטוי כללי ליראת שמים. הברכה הנזכרת אינה בהכרח בסגנון טופס הברכה במובנו הפורמלי של המונח.

קשה לקבוע מתי נוצרה ברכת הנהנים. בתלמוד הבבלי נאמר בפשטות שאנשי הכנסת הגדולה חידשו את חובת הברכות (לג ע"א). קשה לקבל מסורת זו כפשוטה, אך היא מוכיחה שעבור תנאים היה מוסד הברכות מקובל כקדום ועוטה הוד קדומים, אך גם הם ידעו שאין לו רמז במקרא. מן התוספתא מוכח שכבר רבי אליעזר וחכמים הכירו את טופסי הברכות ואת הנוסח "בורא פרי הגפן", וחלקו רק על פרט טכני כלשהו¹¹³ראו פירושנו לפ"ו מ"א. , מכאן שעצם החידוש ההלכתי של קביעת חובת הברכה קדם להם בהרבה. זאת ועוד. בדיוננו על ההבדלה¹¹⁴לעיל, פ"ה מ"א. ראינו כי ברכת ההבדלה כללה "ברכה על היין", ועל סדר הברכות חלקו בית שמאי ובית הלל. אם כן עצם ברכת היין, וכנראה גם נוסחתה, היו מוכרות בזמנם של שני הבתים, כלומר בסוף ימי בית שני¹¹⁵בירושלמי רבי עקיבא מוצג כמי שקובע את חובת הברכות (ט ע"ד), אך דבריו אינם אלא ניסוח מאוחר, או שהוא חידש את אחת הדרשות. . אין בידינו מקורות קדומים יותר המשקפים את אורח החיים הדתי, ולפיכך קשה לקבוע מתי החל נוהג של ברכות.