משנת ארץ ישראל על משנה ברכות · מבוא · מיקום 12

בסוף הסעודה הובא ה"גימור", שהוא בשמים שהונחו על גחלים לוחשות. כלי מיוחד הותקן לשם כך ("מוגמר"); הוא עוצב בצורה נאה במיוחד, והוא מוכר גם בחברה הלא יהודית (איור 8). בפירושנו להלן (פ"ו מ"ו) נראה שחכמים ראו בגימור לא רק מרכיב בסעודה אלא גם מרכיב בעבודת ה'. הסעודה כולה היא מעמד דתי, והגימור הוא שיאו של האירוע. בשבת לא היה אפשר, כמובן, לגמר; ניסו אמנם להתקין גימור שבו ניתן יהיה להשתמש בסעודת ליל שבת (תוס', שבת פ"א הכ"ג), אך ודאי שלא היה אפשר לגמר בסעודת היום.