משנת ארץ ישראל על משנה ברכות · מבוא · מיקום 4

כפי שראינו לעיל בירכו בימי בית שני ברכה אחת (אהבה רבה) ואמרו ארבע פרשיות: שמע, והיה אם שמֹע, פרשת ציצית ופרשת עשרת הדברות. לאחר מכן, אך כנראה עוד בימי בית שני, הוחלט להוציא את עשרת הדיברות מהקריאה, או אולי להותירה רק במקדש, ונותרו שלוש פרשיות המוכרות לנו היום. פרשת שמע ופרשת והיה אם שמֹע היו הגרעין הקבוע. את פרשת ציצית נהגו לומר רק ביום ולא בערב²²ראו פירושנו לפ"ד מ"ה. . כבר בתקופת התנאים הונהגו הברכות שלפני קריאת שמע ואחריה. הפתיחה הנהוגה כיום, "ברכו את ה' המבורך", אמנם נזכרת במשנה, אך שם היא משמשת בקריאת התורה בלבד, ורק המדרשים המאוחרים (הבתר-אמוראיים) מזכירים אותה בהקשר לקריאת שמע²³ראו פירושנו לפ"ז מ"ג. . תנאי דור יבנה נחלקו על הכללת "יציאת מצרים" בקריאת שמע של ערב²⁴ראו פירושנו לפ"ד מ"ה. . עוד מצינו מחלוקת בין אמוראי בבל בדבר נוסח ברכת האהבה, "אהבה רבה" או "אהבת עולם"²⁵להלן, פ"א מ"ד. , ומחלוקת בין אמוראי ארץ ישראל ובבל בדבר חתימת ברכת הגאולה, "גואל ישראל" או "צור ישראל וגואלו" לפי נוסח ארץ ישראל.

במסמכי גניזת קהיר נמצאה נוסחה של ברכה לקריאת שמע: "אשר קדשנו במצוותיו וצונו על מצות קריית שמע להמליכו עלינו בלבב שלם וליחדו בלב טוב ובנפש חפצה"²⁶אסף, סדור תפילה, עמ' 128; מאן, קטעי גניזה, עמ' 293, 308. . הנוסח, בצורתו זו פחות או יותר, מצוי בקטעים מספר, אך כמובן לא בכולם יש ברכה על קריאת שמע.