יכין כלים · פרק 26 · סעיף 98

ר"א בר ר"צ אומר אף העושה מטפחת
נ"ל דהאי אף דקאמר ראב"צ. ה"ק לת"ק. דמדקאמרת דכשלא נפחת מה"ט עדיין נשאר בטומאתו משמע דוקא בכה"ג שלא נתבטל עדיין מהעור תורת שטיח שהיה עליו מעיקרא וגם עדיין לא נגמר הכלי החדש שרוצה לעשות ממנו לפיכך עדיין נשאר בטומאתו שבתחלה. הא בשטיח שכבר עשאו מטפחת. שכבר נגמר הכלי החדש שרוצה לעשות ממנו. באמת נתבטל מהכלי טומאה ישנה שבו ואהא קאמר ראב"צ מלת אף. ור"ל אף שכבר עשה מהשטיח מטפחת והוא מטלית מרובע לקנח בו ידיו אף שכבר נגמר המטפחת. אפ"ה עדיין נשאר טומאה דמעיקרא עליו דאע"ג דהשתא ודאי כלי חדש הוא עכ"פ מדמטפחת דומה בתמונתו לשטיח. אין כאן התחדשות בתמונת הכלי והו"ל רק ככלי גדול שעשאו קטן: