לכובעות וכו'. הר"ב כתב שני פירושים, וממה שלא פירש הטעם אלא לפירוש השני, והוא מהרמב"ם, משמע דהכי ס"ל, וכן נראה פשטא דירושלמי (ה"ז), והכי מסתברא. ונקט התנא כל הצדדים שדרך בני אדם לעשות בעומרים קודם שידושו אותם, להודיענו שלא נחשד האיש הנראה לנו זוכה בעומר ששכח, במקום שמשם היה מביא העומרים למקומות אלו, שגוזל את העניים, שהרי אין שום אחד ממקומות אלו מקום דישה:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה פאה · פרק 5 · משנה 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
זה הכלל וכו'. אצטריך דלא תימא דאם ימצא תמצא מי שיקבץ העומרים למקום שאינו גמר מלאכה, בענין בלתי דומה לעניינים השנוים ברישא, אשר היו רגילים בהם במקום התנא ההוא, או בזמן ההוא, שלא יהיה לו דין זה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 653789dc7385b1a4d393fe8f0f8a612130f25cbe365247fe2fa77a72f1c7b370