נאמן הסיטון לומר משל אחד הם. אפילו שלא מאותו הסוג, ואפילו שלא מאותו המין, היינו דלא תנן ואם אמר לו הסיטון משל אחד הם נאמן, דהוה משמע דאמאותו הסוג ואותו המין הנזכר לעיל קאי. ובירושלמי (ה"ה כב:) ר' ירמיה בעי אפילו השביח לו מקחו, אינון חיטייא דזבינת מינך אתמול טבין הויין מאינון אינון, ע"כ. פי' שהקונה אמר לסיטון בתחלה שהחיטים שקנה ממנו היו טובים, ושואל לו אם הם מהם, ובעי אם נאמן אז לומר לו משל אחד הם, ולא אפשיטא, ואף כי קולא גדולה היא זו, סלקא דעתיה דר' ירמיה להקל בה בדמאי, לענין זה דמעשר מזה על זה, על כי מצינו לעיל דהקילו בו בענין הלוקח מן העני במתנה מרובה, על כי חשבינן ליה דמאי כמ"ש לעיל, ולא ניחא לי למימר דבסיטון הנאמן על המעשרות איירינן וכמו שחשב הר"ש, כפי הנראה מפירושו שכתב התי"ט, דאם הוא נאמן במה מסתפק ר' ירמיה שישקר בשביל להשביח ממונו, הלא אינו חשוד על זה, ואפילו בבא דנאמן הסיטון לא אצטריכא, דלמה לא יהיה נאמן לומר משל אחד הם, שאפילו לומר שהם מעושרים נאמן:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה דמאי · פרק 5 · משנה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 76bc945948220875056b558578c9b8000094ad431bc0f13de99a6c1d5ae044bb