שהיה מוכר ירק בשוק. דווקא, צריך לחפש אם היא מגנותיו או מגנות אחרות, דהואיל וקבע עצמו למכור בשוק, מסתמא עושה סחורה בירק, והסוחר דרכו לקנות מהרבה בני אדם ולמכור אח"כ, אבל הלוקח ממנו בביתו, או בשדה או בדרך באקראי, היינו רישא דמתניתין, דאפילו לקח ממנו שני פעמים בשני עיירות מעשר מזה על זה, ואינו צריך לבקש אם היא מגנותיו או מגנות אחרות, דמסתמא מה שמוציא שדהו הוא מוכר ולאו סוחר הוא:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה דמאי · פרק 5 · משנה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מגנותיו. ירושלמי (ה"ו כג.) אמר ר' יונה לא סוף דבר מגנותיו, אלא אפילו מגנות אחרות, אם מעשרין הם לדעתו מעשר מזה על זה, ע"כ. כלומר שנאמן זה הבעל הבית עם הארץ, לומר שאלו בעלי הגנות המביאים לו הירק כלם מעשרים, וקאמר לדעתו, לפי שמ"מ לחבר הקונה אינם מעושרים, ואין אמונה זו מועיל לחבר כי אם לעשר מזה על זה, כי בענין זה הקלו קולות אחרות כמ"ש במתניתין דלעיל, ולא ידענא אמאי השמיטו הרמב"ם בפ' י"ד מהלכות מעשר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 76bc945948220875056b558578c9b8000094ad431bc0f13de99a6c1d5ae044bb