וכן תלתן שהעלה מיני צמחים. מלשון המשנה נראה שהתלתן גורם עלייתן, ואפשר דרבותא קמ"לן, דאע"ג דזו היא דרך התלתן ממש להצמיח צמחים אלו, וכולי עלמא ידעי דלא זרען הוא לכתחילה, אפילו הכי אם נכש או כסח אומרים לו עקור את הכל. והא דלא תני ליה סמוך לתבואה דדמי לה, אלא שנאו בסוף. י"ל משום דאיכא רבותא בו יותר ממקום הגרנות, דהמינין העולים במקום הגרנות הם מאכל אדם ודאי, משא"כ התלתן דכשצמח ומתערבים ראשי הצמחים שבגרנות זו בזו,אין אדם מבחין בקל שיהיה נזרע לאדם, ואפילו הכי אם נכש או כסח אומרים לו עקור וכו':
קריאה במקור
הון עשיר על משנה כלאים · פרק 2 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אין מחייבין אותו לנכש. ה"ה לכסח, והא דלא נקט ליה לרבות' דאפי' לחתוך העלין לבד אין מחייבין אותו, הוא משום דמ"מ א"א לטעות, מדקתני סיפא אם נכש או כסח לגלויי רישא:
אם נכש, או אפילו כסח. דנשאר השרש בארץ ואיכא למימר דהוי כאילו לא עקר כלל, מ"מ אומרים לו עקור את הכל חוץ ממין אחד, דהואיל וחתך העלים גלי דעתיה דניחא ליה באותם הנשארים עקור דווקא, שלא יצמחו פעם אחרת. ופתח בנכש וסיים בעקור, לרמוז דהוא הוא, ונפקא מינא למקח וממכר דפועלים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cdaef623dfb287dbf375932e0fbeb3de9b0cdc8148a941a04be2d8f5d1a76d33