מלא העול השרוני. לא ידעתי מי הכריח לתי"ט לומר דהוא שיעורא רבא מדב"ש, ולהקשות דהוי מקולי ב"ש וחומרי ב"ה. דדילמא הוי איפכא, ולא תקשי. ולגבי פאה מודה ב"ה לקולא כדרכו, דלא מחייב בשתי פאות עד דהוי שיעורא רבא דב"ש, ומ"ש עיין ביבמות (רפ"ג) ובחולין (רפ"ח), ע"ש כי חלקתי עליו בראיות ברורות ואין כאן מקום להאריך:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה כלאים · פרק 2 · משנה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וקרובין דברי אלו להיות כדברי ב"ש. שהיה ידוע כמ"ש הרב יותר משיעור דב"ה, דלא כמ"ש הר"ב דקרובין דברי ב"ש להיות כדברי ב"ה, דא"כ יש להקשות טעמא דב"ש אתא לאשמועינן, בתמיה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cdaef623dfb287dbf375932e0fbeb3de9b0cdc8148a941a04be2d8f5d1a76d33