כסוף שדהו. אע"פי שאינו סוף שדהו ממש, דאף השעורים שלו הם, וה"ט דקתני כסוף, בכף הדמיון, והתי"ט כתב טעם אחר:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה כלאים · פרק 2 · משנה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"א אחד זרע פשתן ואחד כל המינין. שרי, כן פי' הר"ש, ויש לו ראיה מהירושלמי (ה"ה י.). ולפי זה אתי שפיר דקתני שאר המינין, דיש בו רבותא אחר הפשתן, ואם כי גם לפי' הרב אפשר לישבו, מ"מ פי' הירושלמי קודם לכל אדם. ועוד דבירושלמי איתא במשנה דלקמן (ה"ו י:) דר"ש שרי להקיף לתבואה חרדל וחריע, הרי כי מקל יותר מת"ק:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cdaef623dfb287dbf375932e0fbeb3de9b0cdc8148a941a04be2d8f5d1a76d33