תוספות רבי עקיבא איגר על משנה בבא מציעא · פרק 6 · משנה 6

[אות נז] במשנה כל האומנים. נקט כל האומנים למה דמבואר בסוגי' דבתחלה רצה לומר דהוי ש"ש בההיא הנאה דיהיב ליה טפי פורתא עיי"ש. ולזה קאמר כל האומנים אף אותם דידעי בבירור דלא יהיב להו טפי פורתא מ"מ הוי ש"ש (עי' תוס' ד"ה דקא יהיב כו'):

[אות נח] בהרע"ב ד"ה שומרי שכר. דבההיא הנאה. לפי"מ דקיי"ל כסתמא דמתני' דסוף שבועות דשוכר כש"ש דמי לא צריכים לטעמא דתפיס אאגריה אלא בלא"ה כיון שהוא אצלו לטובתו דמשתכר בה הוי ש"ש:

[אות נט] שם ד"ה וכולן שאמרו. שכבר גמרתיו. וה"ה גמרתיו לחוד הוי ש"ח זולת באומר הבא מעות וטול את שלך דגלי דעתיה דרוצה לתפוס אאגריה בזה הוי ש"ש. ומ"ש התוי"ט (דגמרתיו פשיטא) תמוה לי דהא בסוגיא לא אמרי' הכי דהרי הש"ס דייק אבל גמרתיו מאי ש"ח א"ה אדתני טול את שלך וכו' ליתני גמרתיו וכ"ש טול את שלך. ומשני טול את שלך איצטריכא ליה סד"א ש"ח נמי לא הוי קמ"ל. הרי דלענין דלא הוי ש"ש באמת גמרתיו הוא רבותא יותר אלא דאשמעי' דאף בטול את שלך הוי עכ"פ שומר חנם. ( ובמה דאמרי' סד"א ש"ח נמי ל"ה קמ"ל) פרש"י דש"ח נמי לא הוי דאין שומרו לו עוד קאמר. קמ"ל דאין תופסו על שכרו הוא דקאמר ליה אבל מדין פקדון לא סליק נפשיה. ועיין בתוס' במסכתין (דמ"ט א') בהא דאמרי' שם שקול זוזך דאפי' ש"ח נמי לא הוי. והא דאמרי' פרק האומנין טול שלך והבא מעות הוי ש"ח היינו משום דמעיקרא הוי ש"ש כשאמר ליה טול את שלך לא לסלק עצמו בשמירה קאמר אלא שלא יהיה ש"ש עכ"ל. לפ"ז הדין דש"ש שאמר טול שלך הוי ש"ח. ולכאורה לפי דברי רש"י הנ"ל ליכא ראיה דשאני הכא דלא בא לסלק שמירה אלא דא"ל שאינו מעכב על שכרו. וע' בש"ך (רס"י ש"ו) שדבריו סתומים ואולי דכוונתו לדברינו ולאחר העיון נראה דדברי רש"י ותוס' המה לאחדים ותרוייהו צריכי דהרי לס"ד דהש"ס דגמרתיו הוי ש"ש א"כ הא דבטול שלך והבא מעות לא הוי ש"ש ע"כ דאמרי' דגם טול שלך דהכא הוי סילוק שמירה ולא הודעה בעלמא שאינו מעכב אותו על שכרו א"כ מדהוי ש"ח ע"כ דגם בעלמא בש"ש שאמר טול שלך סילק עצמו רק מחיוב ש"ש אבל ש"ח הוי. אך לפי מה דמסקי' דגמרתיו לא הוי ש"ש בזה יקשה דנימא דטול שלך אפי' ש"ח נמי לא הוי כמו ש"ח דעלמא טול שלך דהוי סילוק שמירה לגמרי. דהא הכא בהודעה דנגמר החפץ לא הוי ש"ש וא"כ טול שלך יהיה סילוק משמירת ש"ח. ולזה מוכרחים לדברי רש"י דלפי צד זה הכא לא הוי כלל סילוק שמירה אלא הודעה שאינו מעכבו על שכרו. באופן דאם גמרתיו הוי ש"ש מוכח דטול שלך דהכא הוי ג"כ סילוק שמירה. ולפי הצד דגמרתיו הוי ש"ח מוכח דטול שלך דהכא לא הוי סילוק שמירה. וא"כ דייקי תוס' שפיר דלפי הצד דגמרתיו הוי ש"ש וטול דהכא ג"כ הוי סילוק שמירה מוכח היסוד דש"ש שאמר טול הוי ש"ח ולענין זו הסברא לא מצינו חולק לפי האמת. כנלע"ד נכון מאוד בעזהי"ת: