מ"ה שתפג צינתן. כ' רבינו אאמ"ו הגזצוק"ל וז"ל. זהו כר"ש דפוטר באינו מתכוון לחיסום. והק' תוס' הרי מודה ר"ש בפסיק רישא. נ"ל מדנעשה אחר שסילק ידו שרי. כניצוד אחר שסילק ידו [כמג"א שט"ז]. ואף דהתם שאני דמחוסר ביאת ניצד. משא"כ כשאינו מחוסר מעשה מדמחייב באפיי' אף דנאפה אחר שסילק ידו [כשבת ד"ד א']. התם מכוון לאפותו. משא"כ הכא לא מכוון לחיסום:
קריאה במקור
בועז על משנה יומא · פרק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 065bd834b0ccce7d4485e2960197eaee7625b7c4a4fa977bfe5f9484cef52768