השוכר כו'. עובד כוכבים ששכר את ישראל. רש"י:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה עבודה זרה · פרק 5 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומשום חומרא דיין נסך קנסו. אע"ג דבשביעית לא קנסו פועל דלא נפיש אגריה:
ובחביות שאינן של יין נסך אלא כגון של שכר, ואע"פ שא"ל העבר לי חבית של יין נסך [ פירוש, אע"פ שבשעה ששכרו הודיעו שבכלל המלאכה איכא חבית של יי"נ ] שכרו מותר. ופירש"י, שדי פרוטה לנהרא. א"נ לא שקיל מיד עובד כוכבים. ואינר משתרי דהא לא שייך שכר ההוא חבית בהדי אינך, דכל חדא קנין אגרא באפי נפשה:
דכל כמה דלא אעברינתו לכולתו לא יהיב ליה מידי, הלכך אגרא שייך ביה. רש"י. דכוליה אגרא אכל חדא וחדא יהיב. הרמב"ן. ואפילו לא הודיעו בשעת השכירות אלא נמצא אח"כ. ועתוי"ט:
דכיון דאי לא מותיב ליה לא מצי א"ל נכי ליה אגרא דלגינא הרי זה כאלו לא שכרה לכך. גמרא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7755551cf15aa0308a58bb983958b7faf86a576ac4d3086c0093d2c78fa09ff2