לחם שמים על משנה נדה · פרק 7 · משנה 3

מרקם בין קדש ובין שור מתרגמינן בין רקם כו'. ואע"ג דאשכחן לה בקרא בהדיא. ורקם וירפאל ותראלה (יהושע סוף סי"ח) ההיא בתוך גבולי א"י הוא. בנחלה בני בנימן. ובריש גטין מוכח טפי. משום דקתני התם מן הרקם ומן החגר. ויגיד עליו רעו. ותו דאר"י עלה מרקם ולמזרח ורקם כמזרח. ובנימן בצפון א"י קאי. ועמ"ש ריש גטין כתי"ט ר"ת גרס רקת כו'. תמהתי מאד. מי איכא מ"ד רקת לאו טבריא היא. ומושב סנהדרין היתה. ואתרא דרבי דסתמה למתניתין. והיכי ס"ד דכתמים הבאין משם טהורין.

שלא נחשדו על כתמיהן אע"ג דכתמים מדבריהם. לפיכך ז"ש הרע"ב שעשאום כנכרים. אע"ג דלעיל פירש דגרי אמת הם. כו'. אבל הם אמרו כו'. והם אמרו. תי"ט. לא ידענא מאי שיאטיה הכא. מתניתין קודם שגזרו עליהן איתניא ומ"ש רע"ב הוא לזמן הזה. כדאיתא בפרקא קמא דחולין. דבימי האמוראים נתחדשה הלכה זו. ובזה אין מקום גם למ"ש תי"ט בסמוך על הר"מ.