משנת ארץ ישראל על משנה ערלה · פרק 2 · משנה 8

סאור שלחולין שנפל לתוך עיסת חולין – וכן בחלק מעדי הנוסח³⁸א, ב, ג2, ג4, ן, ת, ת2. . ביתר עדי הנוסח: "לתוך עיסה" בסתם, והיא היא.

ויש בו – בשאור, כדי לחמץ – את העיסה, אבל עדיין לא חימץ, ואחר כך נפל סאור שלתרומה או סאור שלכלאי הכרם אם יש בו כדי לחמץ אסור – ואין אומרים שאף בלא השאור של התרומה או של כלאי הכרם הייתה העיסה מחמיצה על ידי השאור של החולין. העיסה החמיצה אף מחמת השאור של תרומה או כלאי הכרם³⁹וראו במשנה שלאחריה שבה חולק רבי שמעון. . הירושלמי למשנתנו מביא ברייתא: "כל נותני טעמים בין לפגם בין לשבח אסור, דברי רבי מאיר. רבי שמעון אומר לשבח אסור לפגם מותר" (סב ע"א)⁴⁰הברייתא שנויה אף בתלמוד הבבלי, עבודה זרה סז ע"ב. . רבי שמעון חולק על התנא קמא במשנה הבאה, ונראה שהתנא קמא במשנתנו האוסר הוא רבי מאיר שאוסר אם השאור של תרומה מצטרף לנותני הטעם בעיסה.