משנת ארץ ישראל על משנה מועד קטן · מבוא · מיקום 1

מסכת מועד קטן עוסקת בהלכות חול המועד, בהלכות הקובעות אילו מלאכות מותרות במועד ואילו אסורות. המשנה מונה אף שורה של מלאכות שאסור לעשותן במועד כדי שאדם יעשה אותן ערב החג ולא ידחה את עשייתן לימי חול המועד, כדי שלא ייכנס לחג כשאינו מסופר או בבגדים שאינם מכובסים. המשניות האחרונות במסכת דנות בנוהגי אבלות במועד (פ"ג מ"ה-מ"ט). הן עוסקות בהלכות אבלות במועד, אך הן המקור העיקרי במשנה הסודר את נוהגי האבלות גם בימות חול¹רובן של הלכות הקבורה והאבלות ונוהגיהן ממשנתם של חכמים סדורות במסכת שמחות שאינה חלק מן המשנה. .

מן המקראות הסודרות את חג הפסח וחג הסוכות יש ללמוד שאין כל ימי חג הפסח וימי חג הסוכות שווים במעמדם. על חג הפסח נאמר: "שבעת ימים מצות תאכלו" (שמות יב טו), אך רק: "וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש" (שם טז). כיוצא בו בחג הסוכות: "חג הסכות שבעת ימים לה' " (ויקרא כג לד), אך רק "ביום הראשון מקרא קדש... ביום השמיני מקרא קדש" (שם לה-לו). במדרש ההלכה נדרשה ההלכה שאף ימי חול המועד נקראו מקראי קודש: "אין לי אלא יום טוב הראשון והאחרון שהם קרויין מקרא קודש, חולו של מועד מנין, תלמוד לומר אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש"²מכילתא, מסכתא דפסחא ראש פרשה ט, עמ' 30, והשוו מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי, יב טז, עמ' 18; ספרי במדבר, פיסקא קמז, עמ' 194. .

דרשה זו נדרשה כדי לחייב את האדם בחול המועד "במאכל ובמשתה ובכסות נקיה", אך בהמשך נדרש כי הכתוב "כל מלאכה לא יעשה בהם" (שמות יב טז) בא ללמדנו שאף "חולו של מועד הוא אסור במלאכה"³מכילתא, שם; מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי, שם; ספרי במדבר, שם. . כך בדרשה מפורטת יותר בספרי דברים: "רבי ישמעאל אומר: לפי שלא למדנו שימי מועד אסורים במלאכה, מנין לימי מועד שאסורים במלאכה, תלמוד לומר ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת, מה שביעית עצור אף ששי עצור. או מה שביעי עצור מכל מלאכה אף ששי עצור מכל מלאכה תלמוד לומר ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלהיך שביעי עצור מכל מלאכה ואין ששי עצור מכל מלאכה הא לא מסרו הכתוב אלא לחכמים לומר איזה יום אסור ואיזה יום מותר איזו מלאכה אסורה ואיזו מלאכה מותרת"⁴ספרי דברים, פיסקא קלה, עמ' 191; מעין דברים אלו אף בבבלי, חגיגה יח ע"א. .