משנת ארץ ישראל על משנה מדות · פרק 3 · משנה 7

המשנה ממשיכה בתיאור המקדש ממזרח למערב, ומתחילה באולם. האולם הוא מרחב כניסה למלוא רוחב ההיכל.

פיתחו שלאולם גבהו ארבעים אמה ורחבו עשרים אמה – כאמור לעיל (פ"ב מ"ט) פתח האולם רחב וגבוה מהמקובל. פתח במידות כאלו (24-20 מ' רוחב ו- 12-10 מ' גובה) הנו ענקי בכל תקופה שהיא. יוספוס נוקב במידות 70 אמה (גובה) ועשרים וחמש אמה רוחב השער (מלח', ה 206).

וחמש מלתריות – קורות עץ, שלמילה היו – בעדי נוסח משניים "של מילת". מילת הוא אלון התולע (Quercus boissiery). התוספתא (שביעית פ"ז הי"א) רואה בו סימן להרים גבוהים. זה אחד העצים הבודדים הגדלים בארץ. גזעו ישר וגבוה מספיק, כך שפרטים בודדים עשויים להגיע לגובה הנדרש במשנתנו²³פליקס, עצי בשמים, עמ' 144-143. .

על גבי – על גביו, כל הפתח כמשקוף אופקי, התחתונה עודפת על הפתח אמה מזה ואמה מזה – המשקל של הקיר והגג מתחלקים על שני צדי הקורה. אורך הקורה הראשונה 22 אמה, [ו]שלמעלה ממנה עודפת עליה אמה מזה ואמה מזה – אורכה 24 אמה, כך שהמשקל מתחלק בין כל הקורות ונשען על אבנים שונות משני צדי הפתחים.

נמצאת העליונה שלשים אמה – הקורה העליונה אורכה 30 אמה, ונדבך של אבנים היה בין כל אחת ואחת – האבנים נועדו להוסיף יציבות, שכן העץ הוא רך וגדל מעט עם הזמן ועם החום, ונדבך האבנים יציב יותר.

בנייה בשיטה זו יש בה הרבה הידור, וחכמה ארכיטקטונית. לבית רגיל די במשקוף כזה ובהרכבו ה"מתוחכם", ברם שום בנייה בעץ איננה חזקה מספיק כדי להחזיק את הקיר של האולם. גובה האולם, לפי יוספוס, היה שבעים אמה, כך ששום קורות עץ אינן מסוגלות להחזיק משקל כזה של קיר. אפשר שהמשקוף היה מבוסס על קשת אבנים "רגילה" שהחזיקה את עיקר המשקל. ברם גם קשת כזאת גובהה צריך להיות קרוב ל-20 אמה, וזו קשת גבוהה ורחבה ביותר. האפשרות השנייה היא שהיה עמוד או עמודים באמצע. אפשרות אחרת היא שהמשנה כאן משמרת קטע מהתיאור הקדום של מקדש קטן בהרבה.

גם אם העצים הם רק זיכרון עבר, עדיין אנו מתקשים להבין כיצד נבנה פתח רחב כזה. מכאן עלינו לפנות לממצא הארכאולוגי. כאמור, המשנה קבעה שכל השערים היו שווים (לעיל פ"ב מ"ג) ורוחבם עשר אמות (פתח רחב אך בסדר גודל "סטנדרטי"), חוץ משער האולם.

שער ברקלי ושלושת שערי חולדה היו ברוחב 4.6 מ', כולל מזוזת הפתח (לעיל פ"א מ"ג), ממצא שפחות או יותר הולם את המשנה. כל המשקופים מקומרים. על מטבעות התקופה מצוירים שערים מספר. מן הסתם המאיירים של המטבעות ציירו את שער הכניסה למקדש, או את שער האולם או את שער ההיכל. בכל הציורים מופיעים ארבעה עמודים, נתון שאין לו זכר במשנה (איור 95). בחלק מהם ניכרת קשת מעל השער, ובחלקם רק משקוף ישר (איור 96). בחלק מהם משקוף מקומר וגם משקוף ישר. ייתכן שכל האיורים הם סכמטיים, אבל מסתבר שהם מציירים שערים שונים. יש להניח שכמעט כל משקוף מקומר כלל גם משקוף ישר שנועד להוות מסגרת לדלת (דלתות). מכל מקום, המידע הארכאולוגי בלתי ניתן לניצול משום שאיננו יודעים אילו שערים התכוון האמן לתאר.