משנת ארץ ישראל על משנה סוכה · מבוא · מיקום 1

שמות כג טז-יז

וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסִף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה: שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדֹן ה':

שמות לד כב-כג

וחג שבֻעֹת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה: שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדֹן ה' אלהי ישראל:

ויקרא כג לג-מג

וידבר ה' אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסֻכות שבעת ימים לה': ביום הראשון מקרא קֹדש כל מלאכת עבדה לא תעשו: שבעת ימים תקריבו אשה לה' ביום השמיני מקרא קֹדש יהיה לכם והקרבתם אשה לה' עצרת הִוא כל מלאכת עבֹדה לא תעשו: אלה מועדי ה' אשר תקראו אֹתם מקראי קֹדש להקריב אשה לה' עֹלה ומנחה זבח ונסכים דבר יום ביומו: מלבד שבתֹת ה' ומלבד מתנותיכם ומלבד כל נדריכם ומלבד כל נדבותיכם אשר תתנו לה': אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחֹגו את חג ה' שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון: ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפֹת תמרים וענף עץ עבֹת וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים: וחגֹתם אתו חג לה' שבעת ימים בשנה חֻקת עולם לדֹרֹתיכם בחדש השביעי תחֹגו אֹתו: בסֻכֹת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסֻכֹת: למען ידעו דֹרֹתיכם כי בסֻכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה' אלהיכם:

במדבר כט יב-לד

ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבֹדה לא תעשו וחגֹתם חג לה' שבעת ימים: והקרבתם עֹלה אשה ריח ניחֹח לה' פרים בני בקר שלשה עשר אילִם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימִם יהיו: ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרֹנים לפר האחד לשלשה עשר פרים שני עשרֹנים לאיל האחד לשני האילִם: ועשרון עשרון לכבש האחד לארבעה עשר כבשים: ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עֹלת התמיד מנחתה ונסכה: וביום השני פרים בני בקר שנים עשר אילִם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימִם: ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילִם ולכבשים במספרם כמשפט: ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עֹלת התמיד ומנחתה ונסכיהם: וביום השלישי פרים עשתי עשר אילִם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימִם: ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילִם ולכבשים במספרם כמשפט: ושעיר חטאת אחד מלבד עֹלת התמיד ומנחתה ונסכה: וביום הרביעי פרים עשרה אילִם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימִם: מנחתם ונסכיהם לפרים לאילִם ולכבשים במספרם כמשפט: ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עֹלת התמיד מנחתה ונסכה: וביום החמישי פרים תשעה אילִם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימִם: ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילִם ולכבשים במספרם כמשפט: ושעיר חטאת אחד מלבד עֹלת התמיד ומנחתה ונסכה: וביום הששי פרים שמֹנה אילִם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימִם: ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילִם ולכבשים במספרם כמשפט: ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכיה: וביום השביעי פרים שבעה אילִם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימִם: ומנחתם ונסכֵהם לפרים לאילִם ולכבשים במספרם כמשפטם: ושעיר חטאת אחד מלבד עֹלת התמיד מנחתה ונסכה:

מלכים א ח א-ב; סה-סו

אז יקהל שלמה את זקני ישראל את כל ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל אל המלך שלמה ירושלם להעלות את ארון ברית ה' מעיר דוד היא ציון: ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח האתנים בחג הוא החֹדש השביעי:... ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עִמו קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים לפני ה' אלהינו שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום: ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל הטובה אשר עשה ה' לדוד עבדו ולישראל עמו:

מלכים א יב לב-לג

ויעש ירבעם חג בחדש השמיני בחמשה עשר יום לחדש כחג אשר ביהודה ויעל על המזבח כן עשה בבית אל לזבֵח לעגלים אשר עשה והעמיד בבית אל את כהני הבמות אשר עשה: ויעל על המזבח אשר עשה בבית אל בחמשה עשר יום בחדש השמיני בחדש אשר בדא מלבו ויעש חג לבני ישראל ויעל על המזבח להקטיר:

יחזקאל מה כה

בשביעי בחמשה עשר יום לחדש בחג יעשה כאלה שבעת הימים כחטאת כעֹלה וכמנחה וכשמן:

זכריה יד טז-כא

והיה כל הנותר מכל הגוים הבאים על ירושלם ועלו מדי שנה בשנה להשתחֲוֹת למלך ה' צבאות ולחֹג את חג הסֻכות: והיה אשר לא יעלה מאת משפחות הארץ אל ירושלם להשתחֲוֹת למלך ה' צבאות ולא עליהם יהיה הגשם: ואם משפחת מצרים לא תעלה ולא באה ולא עליהם תהיה המגפה אשר יגֹף ה' את הגוים אשר לא יעלו לחֹג את חג הסֻכות: זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל הגוים אשר לא יעלו לחֹג את חג הסֻכות: ביום ההוא יהיה על מצלות הסוס קדש לה' והיה הסירות בבית ה' כמזרקים לפני המזבח: והיה כל סיר בירושלם וביהודה קֹדש לה' צבאות ובאו כל הזֹבחים ולקחו מהם ובשלו בהם ולא יהיה כנעני עוד בבית ה' צבאות ביום ההוא.

עזרא ג א-ו

ויגע החדש השביעי ובני ישראל בערים ויאספו העם כאיש אחד אל ירושלם: ויקם ישוע בן יוצדק ואחיו הכהנים וזרֻבבל בן שאלתיאל ואחיו ויבנו את מזבח אלהי ישראל להעלות עליו עֹלות ככתוב בתורת משה איש האלהים: ויכינו המזבח על מכוֹנֹתָו כי באימה עליהם מעמי הארצות ויעלֻ עליו עֹלות לה' עֹלות לבֹקר ולערב: ויעשו את חג הסֻכות ככתוב ועֹלַת יום ביום במספר כמשפט דבר יום ביומו: ואחרי כן עֹלת תמיד ולחדשים ולכל מועדי ה' המקֻדשים ולכל מתנדב נדבה לה': מיום אחד לחדש השביעי החלו להעלות עֹלות לה' והיכל ה' לא יֻסד:

נחמיה ח יד-יח

וימצאו כתוב בתורה אשר צוה ה' ביד משה אשר יֵשבו בני ישראל בסֻכות בחג בחדש השביעי: ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל עריהם ובירושלם לאמר צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבֹת לעשֹת סֻכֹת ככתוב: ויצאו העם ויביאו ויעשו להם סֻכות איש על גגו ובחצרֹתיהם ובחצרות בית האלהים וברחוב שער המים וברחוב שער אפרים: ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סֻכות וישבו בסֻכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא ותהי שמחה גדולה מאד: ויקרא בספר תורת האלהים יום ביום מן היום הראשון עד היום האחרון ויעשו חג שבעת ימים וביום השמיני עצרת כמשפט:

דברי הימים ב ז ח-י; ח יג

ויעש שלמה את החג בעת ההיא שבעת ימים וכל ישראל עמו קהל גדול מאד מלבוא חמת עד נחל מצרים: ויעשו ביום השמיני עצרת כי חנכת המזבח עשו שבעת ימים והחג שבעת ימים: וביום עשרים ושלשה לחדש השביעי שלח את העם לאהליהם שמחים וטובי לב על הטובה אשר עשה ה' לדויד ולשלמה ולישראל עמו:... ובדבר יום ביום להעלות כמצות משה לשבתות ולחדשים ולמועדות שלוש פעמים בשנה בחג המצות ובחג השבֻעות ובחג הסֻכות: