משנת ארץ ישראל על משנה סוכה · מבוא · מיקום 2

ספר היובלים טז כא

ויבן סוכות לו ולעבדיו בחג ההוא והוא הראשון עשה הסוכות בארץ. ובשבעת הימים האלה יקריב אברהם מידי יום ביומו על המזבח עולה לה'. פרים שנים כבשים שבעה ושעיר אחד לחטאת ולכפר בו עליו ועל זרעו. ולקורבן שלמים אילים שבעה שעירים שבעה כבשים שבעה ושבע עיזים ומנחתם ונסכיהם. על כל חלבם יקטיר על מזבח העולה לרצון לה' לריח ניחוח והקטיר בוקר וערב קטורת סמים ולבונה וחלבנה ונטף ונרד ומור וקושט כל שבעה. אלה יקריב וישחק יחד בד בבד טהור. ויעש כן חג שבעה ימים וישמח בכל לבו ובכל נפשו... על כן הוקם בלוחות השמים על ישראל, כי יהיו עושים את חג הסוכות שבעת ימים בשמחה. בחודש השביעי ויהי לרצון חוק עולם לדורותם בכל שנה ושנה. ואין לזה קץ הימים כי לעולם הוקם לישראל לעשותו. וישבו בסוכות ושמו כתרים על ראשם ולקחו ענף עץ עבות וערבי נחל. וייקח אברהם לבות תמרים ופרי עץ הדר וסבב מידי יום ביומו את המזבח בענפים שבע ליום ובבקר יהלל ויודה לאלוהיו על הכל בשמחה.

קדמוניות המקרא יג ז

ועשיתם לי חג הסוכות ולקחתם לי פרי עץ הדר וכף תמר וערבה ואתרוג וענפי הדס ואזכור מטר כל הארץ ותקבע מידת העתים ואסדר את הכוכבים ואצווה את העננים ותרעשנה הרוחות וירוצו הברקים ויהיה רעש ורעמים. וזאת תהיה לאות עולם והלילות יתנו טל כאשר אמרתי אחר מבול הארץ.