[אות מד] תוי"ט ד"ה שטרי אירוסין. מפרש באלו מגלחין. התם אינו מפרש כן על מתני' דהכא אלא על מתני' דהתם דקתני ואלו כותבים. קדושי נשים היינו שטרי פסיקתא. וג"ז דרך דיחוי דלא לפשוט מזה דמארסין במועד אבל לפי האמת דקי"ל מארסין במועד מפרשינן למתני' דהתם דקדושי נשים היינו שטר קידושין וכ"כ הרע"ב שם (פ"ג מ"ג דמ"ק). ובמתני' דהכא מבואר בסוגיא (שם) דלמ"ד שטר קידושין אין כותבין אלא מדעתה דדרשי' ויצאה והיתה מה יציאה מדעת המקנה ה"נ הויה מדעת המקנה מפרשי' מתני' כפשטא דשטרי אירוסין היינו שטר קידושין ממש אלא לאידך מ"ד דלא בעינן מדעתה מוכרחים לפרש שטרי פסיקתא:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה בבא בתרא · פרק 10 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[אות מה] שם סד"ה לזה לעצמו. ונ"י פוסק כרשב"ג. והב"ח הקשה דהנ"י סותר לדבריו שבפ"ק (מ"ה) פסק שם הנ"י דלא כרשב"ג משום דהך הלכה דרשב"ג במשנתינו לאו כללא הוא. והעתיקו התוי"ט שם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 87f835537fda858e816b1adfe88a99dd174ad0541cfced8f7b5ea1b21d532a36