משנת ארץ ישראל על משנה נזיר · פרק 6 · משנה 11

מי שניזרק עליו אחד מן הדמים וניטמא רבי אליעזר אומר סותר את הכל וחכמים אומרים יביא שאר הקורבנות ויטהר – עמדת חכמים כאן היא עמדת רבי שמעון במשנה ט לעיל. רבי אליעזר בעמדת תנא קמא במשנה ט. הדמים אינם סופו של התהליך ולכן הנזיר חייב לחזור על נזירותו, ומכיוון שהגיע עד ליום האחרון בנזירותו הוא סותר את הכול. בפ"ג מ"ג-מ"ד יש מחלוקת רבי אליעזר וחכמים האם חייב לסתור הכול או רק יחידת נזירות קצרה ביחס לזמן הנזירות כולו. דברי רבי אליעזר כאן חולקים על עמדת רבי אליעזר במחלוקת, ששם אין סותר את הכול,¹⁴²ראו דיוננו פ"ג מ"ג. וכך דיון זה שבמקורות חז"ל אופייני להתפתחות תורה שבעל פה. התורה קבעה סדרת מרכיבים לטקס הסיום וחז"ל מבררים מה המרכיב הקובע, מה קרה אם הטקס השתבש והוא נטמא. השאלות ברובן תאורטיות ונראות כפיתוח מאוחר.

מעשה במרים התודמרית¹⁴³ברוב עדי הנוסח תדמורית. תדמור בצפון מזרח סוריה. שניזרק עליה אחד מן הדמים ובאו ואמרו לה על ביתה שהיא מסכנת והלכה ומצאתה שמיתה אמרו חכמים תביא שאר הקורבנות ותטהר – מעשה המאשש את עמדת חכמים במחלוקת. המעשה מצטרף לרשימה של סיפורי נזירות של נשים המצויים במסורת בית שני: האישה השיכורה (פ"ב מ"ג), בירניקי אחותו של אגריפס, הלני המלכה (פ"ג מ"ו וראו דיוננו שם). וכאמור, למרות הפרת נדרי נזירות של נשים נמצאנו למדים על נשים נוזרות, ומספר שמות הנשים הנזירות שנשתמר גבוה ממספר הגברים,¹⁴⁴ראו: ספראי, נשים במקדש, עמ' 182-179. ועסקנו בכך במבוא.