משנת ארץ ישראל על משנה נזיר · מבוא · מיקום 2

הנזירות היא אחד מסוגי הנדר. הנודר נודר נדר רגיל אלא שבמילה אחת הוא מקבל עליו סדרה מגובשת של איסורים: לא לשתות יין, לא לגדל שׂער ולא להיטמא, ובסוף ימי הנזירות הוא מגלח את שׂערו, מקריב קרבנות וחוזר להיות כאחד האדם. פילון קורא לנזירות εύχη μεγάλη (הנדר הגדול – חוקים מיוחדים א 247-8); זהו הביטוי היווני המקובל לנדרים בכתוֹבות, ראו המבוא לנדרים.

כפי שנראה בהמשך דיוננו, לפחות במחשבת חז"ל הקרבת הקרבנות הייתה ממטרות הנזירות, והגילוח היה מעמד חשוב בפני עצמו. לפרשת הנזיר מוקדשת פרשה שלמה בספר במדבר, והיא צוטטה לעיל. בנוסף לכך נזכרים הנזירים בכמה פסוקים ופרשיות במקרא. מבחינה משפטית הנזירות שייכת, אפוא, למשפחת הנדרים יחד עם הנדר הכללי, נדר הערכין, השבועה וההקדש. מבחינה חברתית הנזירות מבטאת סגפנות מתונה וקדושה. ההימנעות משתיית יין היא סגפנות של ממש, אך לא סגפנות קיצונית. גם הימנעות מתספורת היא סגפנות קלה בלבד, ויותר משיש בה סיגוף יש בה הצהרה כלפי החברה החיצונית והתנהגות שיש בה מההפגנה כלפי חוץ. השמירה על טהרה היא באותה מידה שנדרש לכך הכהן, והיא מצווה הקשורה בחיי קודש. מעיון קצר במקרא ברור שהתנ"ך רואה בנזירות מעלה גדולה. קבלת עול הנזירות נקראת "הפלאה" (במדבר ו', ב ועוד), וכן אומר הנביא: "ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזִרים, האף אין זאת בני ישראל נאֻם ה', ותשקו את הנזִרים יין ועל הנביאים צויתם לאמר לא תִנבאו" (עמוס ב', יא-יב). ה"מינוי" לנזיר הוא זכות גדולה, ובני ישראל נאשמים בכך שמנעו מהנזירים לשמור על מצוותיהם. כמו כן "זכו נזיריה משלג" (איכה ד', ז), פסוק המלמד על תפיסת הנזיר כצדיק הראוי להוקרה בחברה. המונח "נזיר" נגזר מלשון "נזר", שהוא כתר, המתאים למלך. בתנ"ך נזכרים שלושה נזירים: יוסף מכונה "נזיר אחיו" (בראשית מ"ט, כו), שמשון המתאר עצמו כנזיר ה' (שופטים ט"ז, יז) ושמואל. לפי נוסח המסורה על שמואל לא נאמר הדבר במפורש, אך ניתן להבין זאת, ואילו לפי נוסח מגילות קומראן המונח "נזיר" מופיע במפורש (שמ"א א', יא, להלן משנה פ"ט מ"ה, וראו פירושנו לה).

לא נעסוק כאן בנזירות בעולם המזרחי, ואף לא בבירור העדות המקראית. נסתפק בכך שהרושם במקרא הוא שהנזיר הוא דמות חיובית ביותר, כמו הנביא. שמשון אמנם איננו מתואר כדמות מושלמת; אף שהוא דמות חיובית יש בהתנהגותו פגמים וגחמות, אך שמואל הוא ודאי מצדיקי עולם.