תוי"ט ד"ה ובקבלה וכו' כל מקום שהנביא מצוה ומודיע ומזהיר את ישראל קרי להו קבלה ובכל דוכתא וכו' כמספר והולך דיליף מיניה אגב אורחא מלתא לא קרינן ליה קבלה כו' ע"ש. בחולין קל"ז ע"א תניא אמר רבי אלמלא דבריהן דברי תורה ודברי בריבי קבלה וכו' וכ"ש שדבריהם דברי קבלה וכו'. וז"ל רש"י תורת משה קרוים תורה לפי שנתנה תורה לדורות ושל נביאים לא קרי אלא קבלה שקבלו מרוח הקדש כל נבואה ונבואה לפי צורך השעה והדור והמעשה ע"כ. והנה קרא חמש צאן עשויות דמייתי התם ונזכר בשמואל א' כ"ה י"ח ותמהר אביגיל ותקח מאתים לחם ושני נבלי יין וחמש צאן עשויות וגו'. והרי זה כמספר והולך ואפ"ה קרי ליה דברי קבלה. ויש ליישב:
קריאה במקור
יש סדר למשנה על משנה תענית · פרק 2 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4e4445164660b8a8fa7463d5981419ccadac361b6c50e32df5989e8252a9aa13