מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות עושין. מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין. ההולך ממקום שעושין למקום שאין עושין. או ממקום שאין עושין למקום שעושין. נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם. וחומרי מקום שהלך לשם. ואל ישנה אדם מפני המחלוקת:
קריאה במקור
משנה פסחים · פרק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כיוצא בו המוליך פירות שביעית ממקום שכלו. למקום שלא כלו. או ממקום שלא כלו למקום שכלו חייב לבער. רבי יהודה אומר אומרים לו צא והבא לך אף אתה:
מקום שנהגו למכור בהמה דקה לעובד כוכבים מוכרין. מקום שלא נהגו למכור (ספרים אחרים וירושלמי שנהגו שלא למכור) אין מוכרין. ובכל מקום אין מוכרין להם בהמה גסה. עגלים וסייחים שלמין ושבורין. רבי יהודה מתיר בשבורה. בן בתירה מתיר בסוס:
מקום שנהגו לאכול צלי בלילי פסחים אוכלין. מקום שנהגו שלא לאכול אין אוכלין. מקום שנהגו להדליק את הנר בלילי יום הכפורים מדליקין. מקום שנהגו שלא להדליק. אין מדליקין. ומדליקין בבתי כנסיות. ובבתי מדרשות. ובמבואות האפלים. ועל גבי החולים:
מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב עושין. מקום שנהגו שלא לעשות מלאכה אין עושין. ובכל מקום תלמידי חכמים בטלים. רבן שמעון בן גמליאל אומר לעולם יעשה אדם עצמו תלמיד חכם. וחכמים אומרים ביהודה היו עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות. ובגליל לא היו עושין כל עיקר. והלילה. בית שמאי אוסרין. ובית הלל מתירין עד הנץ החמה:
ר' מאיר אומר כל מלאכה שהתחיל בה קודם לארבעה עשר גומרה בארבעה עשר. אבל לא יתחיל בה בתחילה בארבעה עשר. אף על פי שיכול לגומרה. וחכמים אומרים שלש אומניות עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות. ואלו הן. החייטים. הספרים. והכובסין ר' יוסי בר יהודה אומר אף הרצענים:
מושיבין שובכין לתרנגולים בארבעה עשר. ותרנגולת שברחה. מחזירין אותה למקומה. ואם מתה מושיבין אחרת תחתיה. גורפין מתחת רגלי בהמה בארבעה עשר. ובמועד מסלקין לצדדין מוליכין ומביאין כלים מבית האומן אף על פי שאינם לצורך המועד:
ששה דברים עשו אנשי יריחו. על שלשה מיחו בידם. ועל שלשה לא מיחו בידם. ואלו הן. שלא מיחו בידם. מרכיבין דקלים כל היום. וכורכין את שמע. וקוצרין וגודשין לפני העומר. ולא מיחו בידם. ואלו שמיחו בידם. מתירין גמזיות של הקדש. ואוכלין מתחת הנשרים בשבת. ונותנים פאה לירק. ומיחו בידם חכמים:
ששה דברים עשה חזקיה המלך. על שלשה הודו לו. ועל שלשה לא הודו לו. גירר עצמות אביו על מטה של חבלים והודו לו. כיתת נחש הנחשת והודו לו. גנז ספר רפואות והודו לו. על שלשה לא הודו לו. קיצץ דלתות של היכל ושיגרן למלך אשור ולא הודו לו. סתם מי גיחון העליון ולא הודו לו. עיבר ניסן בניסן ולא הודו לו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b9d108b61387b31870f0e15c26cbef3ae1805b3e2739e1ddb3ae84f21c35059c