תמיד נשחט בשמנה ומחצה. וקרב בתשע ומחצה. בערבי פסחים נשחט בשבע ומחצה. וקרב בשמנה ומחצה. בין בחול בין בשבת. חל ערב פסח להיות בערב שבת. נשחט בשש ומחצה וקרב בשבע ומחצה. והפסח אחריו:
קריאה במקור
משנה פסחים · פרק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הפסח ששחטו שלא לשמו. וקבל והלך וזרק שלא לשמו. או לשמו ושלא לשמו. או שלא לשמו ולשמו פסול. כיצד לשמו ושלא לשמו. לשם פסח ולשם שלמים. שלא לשמו ולשמו. לשם שלמים ולשם פסח:
שחטו שלא לאוכליו ושלא למנוייו לערלים ולטמאים פסול. לאוכליו ושלא לאוכליו. למנוייו ושלא למנוייו. למולים ולערלים. לטמאים ולטהורים. כשר. שחטו קודם חצות פסול. משום שנאמר (ויקרא כג, ה) בין הערבים. שחטו קודם לתמיד כשר. ובלבד שיהא אחד ממרס בדמו עד שיזרק דם התמיד. ואם נזרק כשר:
השוחט את הפסח על החמץ. עובר בלא תעשה. רבי יהודה אומר אף התמיד רבי שמעון אומר הפסח בארבעה עשר לשמו חייב. ושלא לשמו פטור. ושאר כל הזבחים בין לשמן ובין שלא לשמן פטור. ובמועד לשמו פטור. שלא לשמו חייב. ושאר כל הזבחים בין לשמן בין שלא לשמן חייב. חוץ מן החטאת ששחט שלא לשמה:
הפסח נשחט בשלש כתות. שנאמר (שמות יב, ו) ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל. קהל. ועדה. וישראל נכנסה כת הראשונה נתמלאת העזרה. נעלו דלתות העזרה תקעו הריעו ותקעו. הכהנים עומדים שורות שורות ובידיהם בזיכי כסף ובזיכי זהב. שורה שכולה כסף כסף. ושורה שכולה זהב זהב. לא היו מעורבין ולא היו לבזיכין שוליים שמא יניחום ויקרש הדם:
שחט ישראל וקבל הכהן. נותנו לחבירו. וחבירו לחבירו. ומקבל את המלא. ומחזיר את הריקן. כהן הקרוב אצל המזבח. זורקו זריקה אחת כנגד היסוד:
יצתה כת ראשונה ונכנסה כת שניה. יצתה שניה נכנסה שלישית. כמעשה הראשונה כך מעשה השניה והשלישית. קראו את ההלל אם גמרו שנו. ואם שנו שלשו. אף על פי שלא שלשו מימיהם. רבי יהודה אומר מימיהם של כת שלישית לא הגיע לאהבתי כי ישמע ה'. מפני שעמה מועטין:
כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת. אלא שהכהנים מדיחים את העזרה שלא כרצון חכמים. ר' יהודה אומר כוס היה ממלא מדם התערובות. זרקו זריקה אחת על גבי המזבח ולא הודו לו חכמים:
כיצד תולין ומפשיטין. אונקליות של ברזל היו קבועים בכתלים ובעמודים שבהן תולין ומפשיטין. וכל מי שאין לו מקום לתלות ולהפשיט. מקלות דקים חלקים היו שם ומניח על כתפו ועל כתף חבירו ותולה ומפשיט. ר' אליעזר אומר ארבעה עשר שחל להיות בשבת מניח ידו על כתף חברו. ויד חברו על כתפו. ותולה ומפשיט:
קרעו והוציא אימוריו. נתנו במגיס. והקטירן על גבי המזבח. יצתה כת ראשונה וישבה לה בהר הבית שניה בחיל והשלישית במקומה עומדת. חשיכה יצאו וצלו את פסחיהן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b9d108b61387b31870f0e15c26cbef3ae1805b3e2739e1ddb3ae84f21c35059c