עיקר תוספות יום טוב על משנה נזיר · פרק 9 · משנה 1

וכ"ת א"כ אמאי יש להן נזירות, בגמרא מפיק לה מקרא דכתיב ואמרת אליהם לרבות את העבדים ולא תילף לה משאר נדרים:

קשה מ"ש שבועות מנדרים כו'. ומסיק ונראה ודאי שגירסא אחרת היתה להר"ב בגמרא. וטעמא רבה נ"ל לחלק בין נדרים לשבועות, שהנדרים אסור חפצא עליה והשבועות אסר נפשיה אחפצא, ולפיכך שבועות דאוסר נפשיה ואין לו רשות לעצמו אין חלין כלל איזה שבועה שתהיה, אבל נדרים שאוסר החפץ עליו כשאין לרבו שום הרעה בזה הנדר, שפיר נאסר החפץ עליו:

כיפה כו'. פירוש הכפיה לחודא לא מהניא אלא צריך שג"כ יבטלנו בלבו. כמ"ש במ"ח פ"י דנדרים:

לפ"ז, הפר לאשתו הפר עולמית, פירושא קא מפרש. וז"ל רש"י חומר בעבדים מבנשים שאם הפר לאשתו הפר לה עולמית:

שקיבל עליו ומתחיל ומונה כבתחלה ואם מנה קצת בפני רבו משלים את השאר. רש"י:

ורבי יוסי אומר וכו'. והר"מ פסק כר' מאיר. והר"א השיג דר' מאיר ור' יוסי הלכה כר' יוסי: