המוציא פועליו לשדה – סתם פועלים בספֵרות חז"ל עוסקים בחקלאות, וכן כל המקרים שבהם מוזכרים פועלים במקורותינו ואשר ניתן לברר במה הם עבדו. לעומת זאת שכיר העובד במלאכה נקרא "אומן".
קריאה במקור
משנת ארץ ישראל על משנה מעשרות · פרק 3 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בזמן שיש להם עליו מזונות אוכלים פטורין – זה הכלל ששנינו לעיל במשנה ז, ולמעשה גם במשנה הקודמת. אם מדין תורה הפועלים זכאים למזונות הם פטורים.
אם אין להם עליו מזונות – אזי אכילת הפֵרות היא חלק מתנאי השכר והיא כמיקח.
אוכלים אחת אחת מן התאינה – מותר להם לאכול תאנים בודדות אבל לא לצרף. זו דעתו של רבי יהודה לעיל (פ"ב מ"ה), בניגוד לרבי מאיר שאוסר לאכול אפילו תאנה בודדת. עד כאן לא חידשה המשנה דבר. החידוש הוא במשפט הבא: אבל לא מן הסל ולא מן הקופה ולא מן המוקצה – סל, קופה או מוקצה נחשבים כצירוף. אם מלקט תאנים מתוך השלם הרי שזה מיקח לכל דבר. ואכן, במשנה ה לעיל דובר על מלקט מהעץ כפי שהוסבר שם. מוקצה הוא ערמת התאנים או פֵרות אחרים במקום שיועד לאגירת הפֵרות (לעיל פ"א מ"ה).
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnat Eretz Yisrael, Seder Zeraim, Tel Aviv, 2008-2016
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002609942/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c20120333156ab1666079151a9fa7294033bafed4fdfe0384860abaf6d87f0ae