משנה מנחות · פרק 8

כל קרבנות הצבור והיחיד. באים מן הארץ ומחוצה לארץ. מן החדש ומן הישן חוץ מן העומר ושתי הלחם. שאינן באים אלא מן החדש ומן הארץ. וכולן אינן באים אלא מן המובחר. ואיזהו מובחר. מכמס ומזוניחה אלפא לסולת. שנייה להם חפריים בבקעה. כל הארצות היו כשרות. אלא מכאן היו מביאים:

אין מביאין לא מבית הזבלים. ולא מבית השלחים. ולא מבית האילן. ואם הביא כשר. כיצד הוא עושה. נרה שנה ראשונה. ובשניה זורעה קודם לפסח שבעים יום והיא עושה סולת מרובה. כיצד הוא בודק. הגזבר מכניס את ידו לתוכה. עלה בה אבק. פסולה. עד שיניפנה. ואם התליעה פסולה:

תקועה אלפא לשמן. אבא שאול אומר שניה לה רגב בעבר הירדן. כל הארצות היו כשרות אלא מכאן היו מביאין. אין מביאין לא מבית הזבלים. ולא מבית השלחים. ולא ממה שנזרע ביניהם. ואם הביא כשר. אין מביאין אנפיקנון. ואם הביא פסול. אין מביאין מן הגרגרים שנשרו במים. ולא מן הכבושים. ולא מן השלוקין. ואם הביא פסול:

שלשה זיתים. ובהן שלשה שלשה שמנים. הזית הראשון מגרגרו בראש הזית וכותש. ונותן לתוך הסל. רבי יהודה אומר סביבות הסל. זה ראשון. טען בקורה. רבי יהודה אומר באבנים. זה שני. חזר וטחן וטען. זה שלישי. הראשון למנורה. והשאר למנחות. הזית השני מגרגרו בראש הגג. וכותש ונותן לתוך הסל. רבי יהודה אומר סביבות הסל. זה ראשון. טען בקורה. רבי יהודה אומר באבנים. זה שני. חזר וטחן וטען. זה שלישי. הראשון למנורה. והשאר למנחות. הזית השלישי עוטנו בתוך הבית עד שילקה. ומעלהו ומנגבו בראש הגג. וכותש ונותן לתוך הסל. רבי יהודה אומר סביבות הסל. זה ראשון. טען בקורה. רבי יהודה אומר באבנים. זה שני. חזר וטחן וטען. זה שלישי. הראשון למנורה. והשאר למנחות:

הראשון שבראשון. אין למעלה ממנו. השני שבראשון והראשון שבשני שוין. השלישי שבראשון והשני שבשני והראשון שבשלישי שוין. השלישי שבשני והשני שבשלישי שוין. השלישי שבשלישי אין למטה ממנו. אף המנחות היו בדין שיטענו שמן זית זך. מה אם המנורה שאינה לאכילה. טעונה שמן זית זך. המנחות שהן לאכילה. אינו דין שיטענו שמן זית זך. תלמוד לומר (שמות כז, כ) זך כתית למאור. ולא זך כתית למנחות:

ומנין היו מביאין את היין. קרותים והטולים אלפא ליין. שניה להן בית רימה ובית לבן בהר. וכפר סגנה בבקעה. כל הארצות היו כשרות. אלא מכאן היו מביאין. אין מביאין לא מבית הזבלים ולא מבית השלחין ולא ממה שנזרע ביניהן. ואם הביא כשר. אין מביאין אליוסטן ואם הביא כשר. אין מביאין ישן. דברי רבי. וחכמים מכשירין. אין מביאין לא מתוק. ולא מעושן. ולא מבושל. ואם הביא פסול. אין מביאין מן הדליות. אלא מן הרוגליות ומן הכרמים העבודים:

לא היו כונסים אותו בחצבים גדולים אלא בחביות קטנות. ואינו ממלא את החביות עד פיהם. כדי שיהא ריחו נודף. אינו מביא לא מפיה מפני הקמחין. ולא משוליה מפני השמרים. אלא מביא משלישה ומאמצעה. כיצד הוא בודק. הגזבר יושב והקנה בידו. זרק את הגיד והקיש בקנה. רבי יוסי ברבי יהודה אומר יין שעלה בו קמחין פסול. שנאמר (במדבר כח, יט) תמימים יהיו לכם ומנחתם. תמימים יהיו לכם ונסכיהם: