אלו מנחות נקמצות ושיריהן לכהנים. מנחת סולת. והמחבת. והמרחשת. והחלות. והרקיקין. מנחת גוים. מנחת נשים. מנחת העומר. מנחת חוטא ומנחת קנאות. רבי שמעון אומר מנחת חוטא של כהנים נקמצת. והקומץ קרב לעצמו. והשיריים קרבים לעצמן:
קריאה במקור
משנה מנחות · פרק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מנחת כהנים ומנחת כהן משיח ומנחת נסכים. למזבח. ואין בהם לכהנים. בזה יפה כח המזבח מכח הכהנים. שתי הלחם ולחם הפנים. לכהנים. ואין בהם למזבח. ובזה יפה כח הכהנים מכח המזבח:
כל המנחות הנעשות בכלי. טעונות שלש מתנות שמן. יציקה ובלילה ומתן שמן בכלי קודם לעשייתן. והחלות בוללן. דברי רבי. וחכמים אומרים סלת. החלות טעונות בלילה. הרקיקים משוחים. כיצד מושחן כמין כי. ושאר השמן נאכל לכהנים:
כל המנחות הנעשות בכלי טעונות פתיתה. מנחת ישראל כופל אחד לשנים ושנים לארבעה ומבדיל. מנחת כהנים כופל אחד לשנים ושנים לארבעה ואינו מבדיל. מנחת כהן המשיח לא היה מכפלה. רבי שמעון אומר מנחת כהנים ומנחת כהן משיח אין בהם פתיתה מפני שאין בהם קמיצה. וכל שאין בהם קמיצה אין בהם פתיתה. וכולן כזיתים:
כל המנחות טעונות שלש מאות שיפה. וחמש מאות בעיטה. והשיפה והבעיטה בחטים. רבי יוסי אומר אף בבצק. כל המנחות באות עשר עשר. חוץ מלחם הפנים וחביתי כהן גדול שהם באות שתים עשרה. דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר כולן באות שתים עשרה. חוץ מחלות תודה. והנזירות. שהן באות עשר עשר:
העומר היה בא עשרון משלש סאין. שתי הלחם שני עשרונים משלש סאין. לחם הפנים עשרים וארבעה עשרונים מעשרים וארבע סאין:
העומר היה מנופה בשלש עשרה נפה. ושתי הלחם בשתים עשרה. ולחם הפנים באחת עשרה. רבי שמעון אומר לא היה לה קצבה אלא סולת מנופה כל צרכה היה מביא. שנאמר (ויקרא כד, ה) ולקחת סלת ואפית אותה. עד שתהא מנופה כל צרכה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0e88bb8b261662964713319acb794f0fb81cf7cbfddddb4695827cc97a1d48d4